פרק 22

3.6K 118 15
                                    

POV לוטי

״אומייגאד!! את רצינית?!״ צווחתי על המחשב, הייתי בשיחת סקייפ עם גל. היא ולוק התנשקו אתמול. איזה כיף להם, אני בכלל לא מקנאה שעכשיו הם הולכים להיות ביחד, ושאני מאוהבת בהארי ובשבילו אני החברה הכי טובה. מה פתאום?! אני? ממש לא. טוב אולי קצת. ״כן אני יודעת! ותהיי בשקט הוא ישן!״ היא אמרה לי בלחש פחות או יותר ״אווו ישנתם ביחד?! איזה חמודים!״ אמרתי לה ואז עלה לי רעיון כיסיתי את הרמקול וצעקתי ״פרי!!!!״ שום תגובה ״פרי!!!!״ עדיין שקט ״בלונדה בואי הנה כבר!״ זה עבד, היא נכנסה לחדרי וראתה את גל במחשב ״היוש לוטי יש לך צעקות שאלוהים יעזור״ אמרה ״היי גולה מה קורה?״ השארתי את המיקרופון מכוסה ולמרות המבט אמרתי לה ״היא ולוק התנשקו אתמול!!״ היא צרחה אין אני חכמה ״אז אני מכסה את המיקרופון כדי שלא תעירי אותו עם הצעקות שלך, סיימת לצעוק?״ היא הנהנה והורדתי את ידי ״אומייגאד גולה ישנתם ביחד? אתם זוג? הוא היה נחמד? אווו הוא מנשק טוב?״ שאלה ברצף ״מי מנשק טוב?״ זאין הופיע בדלת עם שיער מבולגן וטרנינג בלי חולצה ,פרי התקרבה אליו ונישקה אותו ״אתה מנשק מעולה בייב אבל הפעם דיברתי על לוק וגולה הם ביחד ״ אמרה לו ״מזל טוב ותני לי לנחש את התגובה שלהן ״אמר והצביע עלי ועל פרי ״רק בשקט לוק ישן שם״ השחלתי משפט לפני שיתחיל לצווח הוא הנהן ״אומייגאד! די באמת?!לא!אומייגאד!״ אמר בקול צווחני ״היי אנחנו לא מדברות ככה!״. אני ופרי אמרנו ונתנו כיף אחת לשנייה.זאין גילגל עיניים ״טוב אני לייבת ללכת, חזרות. נשיקות לכולם״ גל אמרה והתנתקה הסתובבתי וראיתי את פרי וזאין מתנשקים בלהט ״אתם! יש לכם חדר!״ אמרתי להם ודחפתי אותם החוצה סגרתי את הדלת והחלקתי עליה מתיישבת עם גבי נשען עליה, קיפלתי את רגליי ״מתי יגיע הזמן הזה כבר שמישהו יגיד את זה לי?״ שאלתי את האויר, ובלי לשים לב הדמעות זרמו. דפיקה על הדלת העירה אותי מהמצב של הרחמים העצמיים שלי קמתי ופתחתי את הדלת טעות. הארי עמד שם. ״לוטי למה את בוכה יפה?״ שאל אותי ברוך ״סתם כלום״ אמרתי ומחיתי את דמעותיי. כאילו שזה משנה. ״נוו לוטי מה קרה? את יכולה לספר לי ״ הוא אמר, אוי הארי איך אתה טועה ״לא אני לא יכולה״ אמרתי ״ברור שאת יכולה לוטי, זה אני״ הוא אמר עם שמץ של עצבנות בקולו, וואו הוא מתעצבן מהר. ״בדיוק,זה אתה״ אמרתי בלי לחשוב הוא הסתכל עלי ״אני? מה אני בדיוק עשיתי לך?״ הרבה. ״כלום לא עשית כלום הארי, אתה יכול חצאת אני צריכה להתארגן אני הולכת״ אמרתי אך הוא לא זז ״לא. אני לא זז מפה אז שלא תגידי לי מה עשיתי לך״ נו כבר יא מעצבן זוז לפני שאני אגיד משהו שאתחרט עליו ״הארי צא.״ אמרתי עצבנית כבר ״לא יוצא״

״כן יוצא״

״לא יוצא״

״כן יוצא״ אמרתי והתיישבתי על המיטה הוא התיישב לידי

״אני ייצא,אם תגידי לי למה בכית!״ הוא צעק

״כי אני פאקינג מאוהבת בך ואתה לא שם עליי!״ שיט שיט שיט צעקתי עליו שאני אוהבת אותו שיט לקח לי בדיוק שניה לחטוף את הטלפון והמפתח של האוטו ולהחליט שאני נוסעת לשדה תעופה, אני רוצה הביתה. יצאתי מהבית רצה לאוטו ונוהגת לשדה תעופה. ליקוש בדונקסטר, עוד יותר טוב. הגעתי לשדה מזמינה כרטיס לעוד חצי שעה, בינתיים נכנסתי לשירותים מסדרת את שיערי ומנקה את האיפור המרוח מסתכלת על בגדיי , טייץ שלור וחולצה לבנה שכתוב עליה 'fuck you' נו בסדר לא נורא נעלתי ואנס שחורות והייתי עם תיק קטן שחטפתי מהכניסה עם הארנק שלי טלפון ומפתח של האןטו ושל שני הבתים , לונדון ודונקסטר, הייתי בלי מזוודה בלי כלום. לא נורא יש בבית. ומקסימום יש ליקוש אנחנו אותה מידה ״קריאה אחרונה לכל הנוסעים של טיסה 326574 לדונקסטר,שער שלוש״ שמעתי את הכריזה של השדה . לקחתי את דבריי ועליתי לטיסה . יש לי אוטו שמחכה לי בשדה אוטו שכור ששכרתי עכשיו. עליתי לטיסה מתיישבת במקומי ושומעת מוזיקה. לקראת סוף הטיסה ראיתי את דונקסטר והתחלתי לבכות עוד פעם. אני לא יכולה לחזור ללונדון עכשיו, אם בכלל.

נסעתי בדרך לביתי הדמעות לא מפסיקות לזרום, בכיינית. בורחת במקום להתמודד עם המצב. הקול הפנימי שלי אמר לי . לא אני לא יכולה להתמודד עם זה, זה גדול עלי . ענה לו הקול השני. יופי עכשיו יש לי גם פיצול אישיות. הגעתי לביתי. ודפקתי על הדלת. בוכה כמו תינוקת. אמא שלי פתחה את הדלת בשוק.

״אמא״

---------------------------

מה יקרה עכשיו?

תגיבווווו תגיבוווו תגיבווו מה אתם חושבים!

לאב יו

#Noa

Little sisWhere stories live. Discover now