עונה 2 פרק 12

1.2K 95 72
                                    


מטרה - 40 תגובות -לא להיבהל, תבינו בסוף הפרק למה כל כך הרבה, אל תאכזבו אותי-❤️תקראו מה שבסוף הפרק חשוב מאוד מאוד

POV Harry

ועכשיו נתקעתי כמו מטומטם. שכחתי את כל מה שרציתי להגיד אחרי המשפט של החמש דקות המפגרות האלה.
״נו. אתה מדבר או שאתה יוצא?״ היא האיצה בי.

״תקשיבי אני יודע שעשיתי טעות, אבל תתני לי הזדמנות לתקן, זה אנושי לטעות״ כל הכבוד הארי. אני גאה בך.

״אנושי? זה אנושי לשחק עליי כמו פרס? הימור? אני בן אדם. אבל סליחה הארי אתה עשית אצלי מספיק טעויות״

תשלוט בעצמך אל תגיד את זה. ״אנחנו לא היינו ביחד! לא היה לי מושג! מאז שאנחנו ביחד התהגתי אלייך כמו נסיכה! אבל עכשיו את סתם פרינססה!״ גאון הארי פשוט גאון .

״תצא. ואל תיכנס לפה בחיים. אל תדבר איתי יותר או שזה לא ייגמר טוב״ היא אמרה בכעס עצור מאוד ״טוב. אבל את עושה טעות״ אין לי יכולת לסתום הא? יצאתי מהחדר.

POV Lottie

מה הפאקינג בן זונה (שלצערי אני עוד אוהבת) חושב לעצמו?! חשבתי שהוא בא להתנצל .
מישהו דופק בדלת.

״מה אתה רוצה?״ צרחתי על מי שדפק . ״לוטי תירגעי . תשלטי בעצמך!״ מייקל הגיב. ״מצטערת, שיחה לא טובה הייתה כרגע״ הוא הנהן

״רק באתי להגיד לך שאני לא אפריע לך יותר ביחסים עם אף אחד, סיימתי להרוס לך, מצטער על היותי אידיוט״ אמר והסתובב מראה לי את הגב של החולצה הרגילה שלו, שעליה התנוססה בלבן הכתובת ׳idiot'.

״הפעם אני מסכימה איתך״ הוא צחק וחיבק אותי,

״רוצה לדבר?״ הרהרתי בהצעה שלו כמה שניות ״לא, לא מגיע לו. לא אחרי השיחה שלנו״ הוא הנהן ״אני בעד שבכל זאת תגלי כלפיו קצת סלחנות דרלינג, תזכרי שהוא אוהב אותך״

״אני כבר לא כל כך בטוחה בזה״

אמרתי ובדיוק קיבלתי שיחה, דוני. ״אומייגאד, בוי סוף אתה מתקשר!״ הוא צחקק ״סורי גירל את יודעת אחים, עבודה , בלאגנים. האמת שהתקשרתי כדי להגיד משהו לא כזה טוב. בשבילי זה מעולה אני חושב.״

״נו? דבר אני סקרנית״ הוא המהם ״אוקיי אני בא לשלושה ימים ללונדון-״

״דוני זה מעולה דביל!״ קטעתי אותו בשמחה ״אם היית נותנת לי לסיים את המשפט היית יודעת שאחר כך אני טס לקולג׳. בניו יורק״ הייתי על סף בכי.

״זה.. זה מעולה דון! אני ממש שמחה בשבילך, טוב אני חייבת ללכת נדבר״ קולי רעד וניתקתי מהר, נופלת לחיבוקו של מייקל, אני יודעת שזה מעולה בשבילו, אבל.. עד שאנחנו בקושי מתראים עכשיו עוד יותר.

לא נורא. תבכי קצת ואחר כך תתאפסי ותשמחי בשבילו. מגיע לו, חתיכת אגואיסטית!

״מייקל״ יבבתי אליו והוא בשניה הפנה אלי את תשומת ליבו . ״אני לא יודעת מה לעשות מייקל״ המשכתי והוא שיפשף את גבי באהדה.

״אני חתיכת מטומטמת מייקי , לא נתתי לו להסביר את עצמו אפילו. בגלל האופי שלי רק עיצבנתי אותו. אני לא יודעת מה לעשות״ הוא חיבק אותי חזק ״את סתם מדברת עכשיו. תגידי את מה שאת באמת רוצה להגיד לוטי״ הוא אמר ברכות עם שמץ של תקיפות.

״אני עוד אוהבת אותו. מאוד״ אמרתי וקולי נשבר בבכי, בכי ארוך וממושך. ״יופי לוטי, תוציאי זה בסדר. מותר לבכות״

כשנרגעתי קצת, כמה שברירי מחשבות שהיו בראשי התגבשו למחשבה אחת , להחלטה אחת. ברורה מאוד.

״מייקי?״
״מה?״

״אני הולכת לעבור דירה״
------------------------------
קודם כל הרבה זמן לא כתבתי לכן שאני מאוהבת בכן, אבל אני הולכת להגיד עכשיו משהו חשוב מאוד, אז אל תפסיקו לקרוא.

אני הולכת לסיים את הסיפור עוד מעט... יותר מהר ממה שתכננתי בסביבות פרק 25. שלושה פרקים לפני סיום הסיפור יעלה פתק עם הסבר למה , אבל חלק מההסבר

שאני פשוט לא כל כך אוהבת אותו ומה שעשיתי איתו... אחר כך אני ייצא לתקופה מסוימת שאני אל אעלה סיפורים, ואחר כך? מי יודע.

מה שאומר שעל הפרק הזה אתן עושות את המטרה הזאת הכי מהר שאפשר כי הפרקים הבאים יעלו שנייה אחרי שאני אסיים לכתוב אותם, מה שאומר בלי מטרות. אבל אני כן מצפה לתגובות בשביל לא להיות עצובה.
לאב יו. ❤️

Little sisWhere stories live. Discover now