Little sis

עונה 2 פרק 14

כשירדתי לסלון כולם היו שם. הארי שתופף באצבעו על ברכו וכל הזוגות החמודים של הקאמפינג.

״שלום למחנאים שלנו! טוב לראות שאתם חיים.״ קראתי כשהייתי במדרגה האחרונה וכולם חוץ מהארי קפצו ממקומם.

״אז התכנסנו ככה סוף סוף בפעם הראשונה כדי להודיע משהו באמת חשוב״ פתחתי , זוכה למלוא תשומת הלב של כולם ״אני ממש עצובה להגיד, אבל אני עוברת דירה. הדירה החדשה היא מכל המכון קיקבוקס של ליקוש, אני הולכת לראות אותה עכשיו, מי שרוצה יכול לבוא״ סיימתי את דברי, ושחררתי נשימה. לא רציתי שהם יפריעו לי באמצע אז נאמתי בנשימה אחת.

סקרתי את פרצופיהם של חברי הטובים ביותר. אך משום מה הדבר היחידי שמוחי באמת התייחס אליו הוא הארי. פרצופו האדיש, אך עיניו היו מלאות בצער, כאב ומעט כעס. רגשות שניסה להסתיר. לפתע הוא קם ועלה למעלה, לבי ניסה לגרום לי לעקוב אחריו אך מנעתי מעצמי ופניתי לענות לחברי .

״אין סיכוי שזה יקרה״ גל דיברה ראשונה, ״אני לא אתן לך לצאת מפה כל כך מהר״ היא המשיכה.
״היא צודקת לגמרי. את חא עפה מפה בגלל בחור״ אשטון אמר ״הם צודקים לגמרי, נראה לך שאנחנו ניתן לך לעזוב ככה?!״ נייל אמר גם הוא
״בבקשה חברה, אל תעשו את זה קשה. אני עוברת עוד שבוע, אני נוסעת לשם עכשיו, מישהו בא איתי חוץ מליקוש, אלי, ולואי?״ זאין נפנה אל לואי כלא מאמין ״אתה מסכים לזה?!״ פרי המשיכה אותו ״אתה חושב שזה נכון?״

״אני חושב, שהיא בוגרת. ושהיא יודעת מה טוב בשבילה. וכן זה מעציב, אבל היא לא עוברת ארץ, רק רחוב״ לואי השיב להם, ובאמת שהייתי גאה בו.

״אם כך אני וזאין באים איתכם עכשיו״ פרי אמרה וזאין הנהן, משתכנע לאט לאט.

״כל השאר?״ שאלתי והם הנידו בראשם ״אני לא הולכת לשתף פעולה עם הפיגור הזה״ גל אמרה וכולפ הסכימו איתה.
נאנחתי. זה קצת מעציב...

POV Micheal(באותו הזמן)

הסתובבתי בקניון, זה רחוב אחד מהדירה החדשה של לוטי, הבטחתי אני אפגוש אותה שם אז בינתיים אני משתעמם. נכנסתי ל׳באג׳ וקניתי אוזניות חדשות, לוק הצמיד את הישנות שלי למסוק צעצוע כמו להבים כדי לראות אם הם יגרמו לזה לעוף. זה לא.

התיישבתי בבית קפה, הזמנתי לי משהו לשתות ןכל השטויות האלה, ואז ראיתי אותה.
הלכתי לשבת מולה , היא הייתה לבד .

״היי״ היא הרימה את ראשה מהגלאקסי. ״היי?״ התיישבתי סוף סוף, ״אהה זה אתה מהפארק!״ הנהנתי מגחך. ״יש משהו מיוחד שאתה צריך?״
קפאתי. מה אני צריך? ״האמת כן״ היא החוותה עם ידה, מראה לי שיש לי את תשומת הלב המלאה שלה ״את השם שלך, זה יהיה נחמד״ היא חייכה ״אנה״ חייכתי גם אני ״מייקל״

״אז אנה האם אפשר להזמין אותך לצאת?״ מה אתה עושה מייקל?! אתה הרגע הכרת אותה.
״אממ זה ממש מחמיא ואתה ממש חמוד אבל יש לי חבר״ נראה היה שהיא ממש מובכת בשבילי ״זה בסדר , מקווה שיצליח לכם״ אמרתי והתכוונתי ללכת היא עצרה אותי והוציאה עט מהתיק שלה ״תביא את היד״ היא רשמה משהו על ידי ושחררה אותי ״את יודעת יש אייפונים בימינו״ אמרתי לה אחרי שהצצתי במספר שעל ידי
״סתום״ היא צחקה והלכתי משם.

עמדתי מול המכון של ליקוש, מחייך כמו אידיוט לכיוון הטלפון שם שמור המספר של אנה.
ראיתי מרחוק שישה אנשים שארבעה מהם מסתובבים עם משקפי שמש וכובעים . פתטים.

״הנה חברים שלי!״קראתי אליהם וצחקתי . ״יאללה הולכים?״ לוטי אמרה והנהנתי. עלינו לדירה שלה. דירה בעלת שני חדרים, אחד עם חדר אמבטיה ואחד לא, היה שם עוד חדר אמבטיה אבל ללא אמבטיה, רק מקלחון. סלון די גדול עם חלונות ענקיים עם נוף ללונדון, מרפסת פרטית קטנה בחדר של לוטי ומטבח בינוני.
״וואו לוטי האמת שזה בול בשבילך״ אמרתי לה והיא הנהנה.

האחרים סיימו את הסיור והסכימו איתי לגמרי.

הדלת נפתחה ואישה בסביבות גיל השלושים נכנסה, ״היי דיינה, זאת הסוכנת נדלן שלי , דיינה רוברטס״ לוטי אמרה.

״אז, מה אתם חושבים על הדירה? היא מוכנה לעבירה מיידית, כל הרהיטים היפים נשארים. הטלויזיה חמישים אינץ׳ נשארת, הדבר היחידי שעובר זה החפצים האישיים של בעל הדירה והמיטה שלו, זהו. כמו שראיתם אין פה זכר לכל חפץ פרטי, או המיטה מכיוון שהוא עבר היום בבוקר. את הכסף אתם תביאו לי ואני כבר אדאג להעביר לו כי הוא בניו יורק״ כולנו הנהנו.

לואי שילם לה והיינו מוכנים לחזור הביתה.