Little sis

עונה 2 פרק 9

( 31 תגובות)

POV Lottie

זה באמת נהיה מטריד. זה נראה כאילו הם עושים תורות איתי מייקל והארי.

ואני מתחילה להיות מבולבלת. מצד אחד הארי הוא החבר שלי , ואני אוהבת אותו, מצד שני מייקל ממש טוב אליי. ואם אני חושבת לעומק מייקל ממש עזר לי בתקופות מסויימות. אבל אני אוהבת את הארי. נכון?

״מייקל עוף״ שמעתי קול מהוסה מחוץ לדלת, הזדקפתי מעט אך עדיין, כל מי שנכנס לחדר היה חושב שאני ישנה.

״תעוף אתה הארי. היית איתה שלושה ימים ברצף. מותר לי להיות איתה.״ מייקל השיב. מה לעזאזל זה הדבר הזה?!

״זוז מייקל, היא שלי זוכר?״ הארי אמר בתוקפנות לא משאיר מקום לתשובה, זה מתחיל לעצבן אותי.

״ לא היא שלי. עכשיו לך״ הוא החזיר, זהו. נמאס לי.

״קודם כל אני של עצמי. לבד. דבר שני , אתם עשיתם עליי תחרות?! מי יצליח להשיג את לוטי? נראלכם באמת?!״ יצאתי החוצה מהחדר צועקת עליהם .

הם נראו מבוהלים והחלו לגמגם. ״תחסכו ״ קיצרתי ונכנסתי לחדרי להתלבש.

http://www.polyvore.com/m/set?.embedder=10378389&.svc=copypaste&id=135340782

יצאתי מחדרי , חולפת על פניהם שעדיין היו המומים מול דלת חדרי. ודפקתי על דלת חדרם של פרי וזאין. אני צריכה את הבלונדה שלי עכשיו, וליקוש באימון, יש לה תחרות מתישהו.

״כן?״ שמעתי את קולו של זאין ״לבושים?״ ווידאתי וקיבלתי תשובה חיובית.נכנסתי לחדרם.

״שניכם תקשיבו לי רגע, מייקל והארי ״התחרו״ עליי. אז את באה איתי, ואתה תעשה מה שאתה רוצה כל עוד אתה לא מדבר איתם עליי. טוב? בבקשה? אני חייבת אותכם״ התחננתי והם הנהנו

״בלי בעיה לוטי״ זאין אמר וחיבק אותי. חבל שהזוגות של פייבסוס בקמפינג, עצוב לי על מייקל, שנשאר לבד. אבל כרגע, מגיע לו.

אני ופרי נכנסנו לאוטו, חושבות לאן לנסוע, ״מה דעתך שנעשה טיול למרכז העיר? יש שמה כמה חנויות, נעשה קניות ואז נשב לדבר״ היא הציעה והנהנתי, לראשונה מזה מלא זמן, נתתי למישהו שהוא לא אני לנהוג במכונית שלי. היא יודעת את הדרך.

״אני אוהבת את החצאית הזאת״ היא הצביעה על חצאית גבוה בצבע ורוד, שצמודה ומגיעה עד אמצע הירך . ״עם החולצה הזאת זה יראה מהמם״ אמרתי לה מצביעה על חולצה בצבע לבן עם מחשוף סגור וכתפיות עבות, החולצה חשפה בטן, והייתה צמודה כך שהתאימה לחצאית.
״אני אקח את שניהם״ אמאה והלכה לקופה, אני בינתיים הלכתי לקחת שמלה ששמתי עליה עין, שמלה ורודה שנראית כמו החצאית והחולצה של פרי אך מחוברת עם פתח בגב שסגור למעלה בפפיון, השמלה הייתה בהירה והתאימה לי.

התיישבנו בבית קפה ׳קפאין׳ . ״נו אז מה קרה?״ בשנייה שהיא שאלה את זה כל האגרסיות חזרו למוחי והתחלתי להתעצבן עליהם. ״הם עשו עליי תחרות פיז. כאילו אני פרס.״ אמרתי מרוסנת.

״אני יודעת״ הופתעתי. לגמרי. ״מה?״ היא נאנחה
״אני יודעת, קצת אחרי שהסעת הביתה הם רבו, כמעט היו מכות, בסופו זה נשמע כאילו הם עושים תחרות. אבל לא הייתי בטוחה עד שראיתי את ה׳תורות׳ שהם עשו איתך. אני מצטערת שלא אמרתי אבל נמאס לי להיות זאת שהורסת לכולם ויודעת הכל״ היא אמרה בצער מסוים, הסתכלתי עליה בהבנה. ״זה בסדר״ אמרתי והיא התכופפה וחיבקה אותי.

כשנכנסנו הביתה, הארי התנפל עליי כמעט מיד. ״לוטי אני מתחנן, דברי איתי״ הנהנתי והובלתי אותו לחדר שלו.

״לוטי, תביני אותי. בא מישהו שמאיים לקחת אותך ממני, אני צריך אותך איתי. אני אוהב אותך״
גם אני אוהבת אותך.

״׳מאיים לקחת אותי?׳ אתה מקשיב לעצמך?! זה מייקל. חבר שלך. לא איזה מאפיונר!״ אמרתי עצבנית יותר מרגע לרגע.

״לוטי, את לא שמעת איך הוא דיבר! הוא אמר שהיית בוחרת בו! מה יכולתי לעשות?!״ הרמתי את פניי, ״לכבד את חברה שלך. להגיד לו שזה לא יקרה ושאתה אוהב אותי ולא צריך לפחד!״ כבר צעקתי.

הארי התקרב אליי לאט לאט, לא מבין שאני עצבנית ושצריך להניח לי. ״הארי אל״ נענעתי בראשי.

מבטו היה זהיר והוא עצר כמה סנטימטרים מולי ופתח את ידיו מתכונן לחבק אותי ״הארי זה לא הולך להיות כמו בסרטים, שאני עצבנית אתה תחבק אותי אני אלחם בך ובסוף ארפה, אם אתה תנסה לחבק אותי עכשיו אני אבעט לך בביצים״ תקפתי אותו גורמת לו לסגת אחורה.

״לוטי-״ הוא התחיל אך לא . הייתי עצבנית מדי . אבל פיקחת. ״זה נגמר הארי״ אמרתי ויצאתי.

זה כואב אבל זהו. נפרדנו.