פרק 1-

106 6 1
                                    

-כמה חודשים לפני-

״ ביילי, ״ הוא חייך אליי ונשך את שפתיו, שיערו הקצוץ והבלונדיני עומד בצורה מושלמת והראויה להיות שיערו של מאט ג׳יימס.

״ ביילי, ״ הוא קרא לי שוב, שפתיו מרפרפות על לחיי המלאות.

״ ביילי! ״ אמא שלי קראה בחוזקה. דאמט. זו הפעם המי-זוכר-כמה שזה קורה לי השבוע.

״ אני קמה, ״ גנחתי ודפקתי את ראשי בכרית, מרימה אותה מעליי.

אז זו אני, ביילי שריס בת השש עשרה, אבל כולם קוראים לי שריס, ילדה מוזרה שמפנטזת על ילד בכיתה שלה ולא יודעת אם הוא מחבב אותה- כמה טרגי ואופייני.

06:37, שיט.

קמתי מהמיטה וצחצחתי שיניים, הסתרקתי ושמתי שחור בעיניים. הרבה. עוד דבר שאופייני לילדה מוזרה שכמותי.

שלפתי חולצה אמריקאית מהארון וג׳ינס קצר ועלוב מלפני שלוש שנים בערך, נעלתי אולסטר לבנות ורצתי לתחנת האוטובוס. השעה הייתה כבר שבע ורבע.

״ שרי, ״

״ אלי, ״

הגעתי בדיוק בזמן לאוטובוס, ״ בואי לידי! ״ היא נופפה, חייכה וטפחה על המושב לידה. רקעתי בנעלי האולסטר שלי עד שהגעתי לספסל של אליה.

אליה החברה הכי טובה שלי, וכמוני, גם לה יש סריטה שדופקת אותה. ביום שאליה נולדה סבתא- רבה שלה, שהייתה יהודייה, נפטרה. לכן סבא שלה התעקש לקרוא לה על שם סבתא רבה שלה- דבר שדפק אותה לכל החיים.

״ מה קורה? ״ שאלתי מתוך נימוס, הדבר שהכי לא עניין את שתיינו, ״ חיים, ״ היא מלמלה ושפשפה על עינייה בידייה.

הוצאתי את האוזניות מהתיק וחיברתי לטלפון שלי, לוחצת פליי על להקת רוק רנדומלית. ״ משהו חדש עם מאט? ״ אליה שאלה וניצוץ שובבות הופיע בעינייה, שפתייה מתעקלות לחיוך ממזרי.

״ אני לא בקטע שלו, אמרתי לך כבר. ״ גלגלתי את עיניי, מקיפה את האוזניות מעל אוזניי.

״ שקר גס, ״ היא צחקקה, יודעת שזה לא נכון.

״ מתי תודי בזה? הבחור דלוק עלייך, ״ נימת קולה עדיין משועשעת, ההפך מנימת קולי אני.

האוטובוס נעצור מול הבית ספר וקמתי מהספסל, נעמדת מבלי רצון ושוב רוקעת חלש את רגליי ברצפת האוטובוס, קופצת קפיצה קטנה במדרגה האחרונה.

יום מבאס, חסר טעם ומבוזבז- הנה אני באה.

The blue ringWhere stories live. Discover now