פתחתי את עיני בבית החולים, הארי לידי קרא מגזין להלבשה תחתונה, כמה צפוי, כשהוא הסיט את עיניו מהמגזין, מה שלא קרה הרבה, הוא שם לב שהתעוררתי, "או! תודה לאל באמת!" אמר וזרק עליי חוברת דפים, "קחי זה הטקסט, תלמדי אותו מהר," "אידיוט" אמרתי, "גם אני אוהב אותך" ונתן לי נשיקות באוויר..
טוב, אז כמו שאתם מבינים.. אני והארי, לא אוהבים אחד את השני כל כך, כשהייתי בבית הספר בלונדון, הייתה פירמידה של מקובלות, הארי כמובן, היה במקום הראשון, לידו ריי, ואני, עמוק עמוק באדמה, אי שם במרתף... לא היה לי כל כך טוב שם, בלונדון... אבל לפחות זה היה רק שנה, הארי תמיד היה זה שניסה להגן עליי ואז הוציא משפט מטופש אחד שכולם זכרו אותו, כמו "תפסיקו, היא לא כזאת דווקא..." מאיפה הדווקא הזה בא בדיוק? והשאר... היסטוריה. טוב... נחזור להווה, אסור להתעסק יותר מדי בעבר, זה עלול להרוס אותך מתישהוא...
"כל הבדיקות עברו מצוין, את משוחררת, שמעתי שיש לך טקסטים לעבוד עליהם, " קרצה אליי הרופאה, מה שהיה קצת מטריד כשחושבים על זה.. לא משנה, נמשיך, יצאתי מבי"ח ולקחתי מונית לאולפנים, אחרי נצח בערך הגענו לאולפנים.. סופסוף! נרקבתי שם במונית הזו, מה שמזכיר לי שממש בא לי פירה.. חיפשתי באולפנים מקום שקט להיות בו, מצאתי, החדר של הפסיכולוגית, היה ריק לגמרי, פתוח, עם הרבה שטח והרבה אור, מעולה, סגרתי את הדלת למחצה כדי שלא יראו אותי אבל שידעי שאננ שם, הוצאתי את האקסטים והתחלתי להתאמן, קיבלתי תפקיד ענק, 3/4 מהתסריט הוא שלי, לקחתי נשימה כל כך עמוקה עד שהריאות שלי כמעט התרחבו, והתחלתי,
"אף פעם לא באמת הרגשתי רצויה, אף פעם לא באמת חשבתי שזה מה שיקרה, כשהייתי ילדה קטנה , תמיד ידעתי שזו אני, אבל לא חשבתי שאסבול כל כך, אז מה עם בגיל 7 הייתי בחוץ עם סקיידבורד במקום לאסוף בובות ברבי, ואז מה עם עכשיו יש לי פוסטרים של טוני הוק (סקייטר) במקום של גסטין ביבר או משו, זה אומר שאני משהו אחר?"...
...
ואז... שמעתי מחיאות כפיים,
"כל הכבוד, טעית באופן רשמי," אמר הארי,
עכשיו אני שונאת אותו באופן רשמי...
YOU ARE READING
teen love דמי והארי
Фанфикלקאסט החדש של הסדרה teen love מצטרפת הילדה וקופצנית והמתוקה בת ה13, ששם כל חייה משתנים,היא עוברת להוליווד, כולם רוצים להיות חברה שלה, הכול משתנה לטובה, בקאסט הכל היה טוב ויפה עד שפגשה את בן הזוג שלה בסדרה, הארי סטיילס, שאישית לא אהב אותה בכלל, שניהם...
