בוקר,
טוב.. לא באמת בוקר. עכשיו 4:30 בלילה, כי מתחילים את יום הצילומים בשעה הזאת. אחרי 20 דקות שהתסריטאית צרחה במגפון " בוקר טוב אנשים יום צילומים ראשון" ודפקה לי על הדלת בלי סוף. התעוררתי, עם כאב ראש נורא, מנסה לשכוח את מה שקרה אתמול בלילה, את הצחוק על הפיג'מה, על החבורה השחצנית של הארי, ועל הרגל שלי. "אאוץ'" פלטתי, למזלי, הם לא שברו לי כלום ברגל אבל אני הולכת קצת לאט.. צחצחתי שיניים עד שהשיניים שלי הבריקו ויצאתי חצי מורדמת, פתחתי את דלת הקרוואן ו.. "בו!" קפצתי וצרחתי כמו ילדה קטנה, הארי המטומטם. "עכשיו אין סיכוי שאת לא ערה.." הייתי מרביצה לו, ברצינות פשוט אני גמורה מעייפות והידיים שלי לא מתקפלות לאגרו מרוב עייפות. "מפגר" אמרתי. "נו יאללה, יום צילומים ראשון, מתרגשת? " שאל. "אני מתרגשת, אבל בלב, שעוד דקה יחטוף התקף בגיל 13!! חולה נפש!" אמרתי מתנשמת ומתנשפת. שנינו הלכנו שמאחורינו הבמאי והתסריטאית צועקים במלוא המרץ ומזרזים אותנו ללכת לחדר האיפור וההלבשה. כשהגענו סוף סוף לחדר, אני והארי התיישבנו על הכורסא, את הארי הלבישו כמו ילד רחוב.. ממש לא מתאים לו, גופייה זרוקה וג'ינס קרוע, ואותי הלבישו בבגד ים של גולשים ועדו לי גולגול גבוה בטירוף, אני והוא נפגשים על חוף הים בפעם הראשונה, הארי לא מאמין שאני גולשת ונכנסנו לתחרות מי גולש הכי טוב... אני לא בטוחה שאני יכולה להתאהב בדביל...
YOU ARE READING
teen love דמי והארי
Fanfictionלקאסט החדש של הסדרה teen love מצטרפת הילדה וקופצנית והמתוקה בת ה13, ששם כל חייה משתנים,היא עוברת להוליווד, כולם רוצים להיות חברה שלה, הכול משתנה לטובה, בקאסט הכל היה טוב ויפה עד שפגשה את בן הזוג שלה בסדרה, הארי סטיילס, שאישית לא אהב אותה בכלל, שניהם...