♤פרק 8♤

217 24 3
                                    

אוי אלוהים,  זה היה נורא, איזה מין פסיכולוגית מספרת דברים שאומרים בכל רם?  אפילו בני אדם לא עושים את זה... נהייתי אדומה כמו סיד וזה היה הדבר הכי מביך שאי פעם קרה לי,  אחרי זה אני והארי ניהלנו את השיחה הכי זורמת שהייתה אי פעם,  תודה לאל שיש לי את התשובות שלי... מה הייתי עושה בלעדיהן?  הגעתי לקרוואן שלי בתחושת הקלה לא נורמלית,  תודה לאל שזה נגמר,  נכנסתי למקלחת והסרתי את כל הדברים המוזרים שקרו היום... חפפתי,  אוי אלוהים אני חייבת לצבוע את השיער! הוא כל כך משעמם! סתם חום... אולי אני אצבע לאדום? או שחור?  או ורוד?  אבל בטח שלא עכשיו אמא שלי תהרוג אותי... לבשתי את הפיג'מה הכי מוזרה שהייתה לי אי פעם,  עם ודונלד דאק ומיקי מאוס...  מה חשבתי לעצמי שביקשתי מדודה ליה עם הטעם הכי מזעזע באופנה פיגמה ליום הולדת?  טוב לא משנה,  העיקר שזה ארוך למה קפואאא לי.. קראתי את אשמת הכוכבים,  הספר הכי עצוב שקראתי,  חייבים לעשות ממנו סרט מתישהו.. אחרי שקראתי כמה עמודים, סגרתי את האור וניסיתי ללכת לישון, ממש ניסיתי, אבל כל הזמן אני חושבת על מה ששמעתי,  והייתי כל כך עצובה,  לא יכולתי לישון ככה,  יצאתי מהקרוואן חצי רדומה הולכת למטבח המשותף שלי ושל הארי,  הלכתי לאט לאט,  הרי בכל זאת,  השעה הייתה 2:00 בלילה!

"היי קלוט זאת כנראה השחקנית השנייה.."

הלכתי ואז עצרתי,  הלב שלי דפק מחוץ לחולצה,  מבטא אנגלי,  אותו קול,  אוי לא אלוהים בבקשה!!!!!!!!!! המשכתי ללכת כמה שיותר מהר שלא יראו אותי,

"היי חכי רגע" עוד אחד אמר

אוי לא,  זה כולם כאן...

הם רצו אחרי וסובבו אותי,

"דמי?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?" ארבעתם היו בשוק וצרחו,  הארי רץ מהקרוואן ואמר להם "ששששששששש שקט! השעה 2 בלילה, מה קרה ראיתם ג'וק?"

"יותר גרוע," אמר נייל

"ראינו את דמי"  הוסיף זאיין

teen love דמי והאריWhere stories live. Discover now