תחרות האמ'ס // The M's Competition

השלב השני!

ברוכים וברוכות הבאים והבאות אל השלב השני של התחרות!

הפעם, לשלב הזה, כל מתמודד בחר את הקטע האהוב עליו מתוך הסיפור שלו. קטע בו הוא מתגאה, מבחינת כתיבה, ניסוח, עלילה או כל סיבה שהיא. הקטעים מפורסמים בהמשך הפרק בסדר אקראי כדי לשמור על האנונימיות. היתה לנו פשלה קטנה ומתמודד חדש נוסף לתחרות, ובשילוב עם תיקו בהצבעות, יש לנו כעת שנים עשר משתתפים. רק שבעה מהם יעלו לשלב הבא, והאחרון! ;)

ההצבעה מתחילה ברגע זה, יום ראשון ה-3 לפבואר, ותגמר עוד יותר משבועיים ב-22, יום שישי. היא תפעל בדיוק כמו בשלב הראשון: עליכם לקרוא את כל הקטעים ולבחור מביניהם את האהובים עליכם, כשישה עד שמונה קטעים. מועמדי התחרות מחויבים להצביע, וחוץ מהם כל מי שרוצה מוזמן. בנוסף, הפעם חובה לנמק כל בחירה במשפט אחד. בסוף התחרות כל המשפטים מכל השלבים יפורסמו.

הצבעה לדוגמה:

אני מצביע/ה לקטע מספר _ כיוון ש...

וכן הלאה.

זכרו - שלחו לנו את ההצבעה בפרטי. כמה הצבעות נפסלו כי הן נשלחו בתגובות, וחבל. וודאו שאתם שולחים לצ'אט הפרטי של עמוד התחרות. לא ניתן להצביע לעצמכם, והצבעה ללא נימוקים לא תחשב.

אם יש לכם שאלות כלשהן, אתם מוזמנים לשאול אותן בתגובות. אם זו שאלה ספציפית לגבי הסיפור שלכם, נשמח אם תפנו אלינו בפרטי בכדי לשמור על אנונימיות.

בהצלחה! :)

קטע מספר 1)

בשם כל האלים, כיצד היא יכלה לשכוח מאזהרותיו של האל הנבון, הרי הוא בעצמו אמר לה שזה יקרה - שהם יבואו בעקבותיהם וילכדו אותם. היא לקחה נשימה עמוקה, מעבירה מבט על כל אחד ואחד מהם. הם לבשו בגדים לבנים מעוטרים בשריון מזהב, דבר שהוכיח בפניה שהם נשלחו מהמנזר עצמו.

"אלק..." היא תפסה בחגורתו לשם תמיכה, מבחינה בתדהמה בחיוך הקטן שכיסה את פניו. כאשר הוא העביר עיניו מלוחם ללוחם, חוזר להביט בה בהתרגשות נסתרת. "מה מצחיק אותך כל-כך?" היא פלטה בחומץ קל.

"אל תדאגי, אמארה-"

"אבדת את דעתך, תגיד לי?" היא התפרצה בזעף לוחש.

"תנשמי עמוק, מתוקה... זה עוד לא הסוף..." הוא קרץ לעברה, דבר שגרם לה לנער את ראשה בחוסר אמון, במיוחד כאשר הוא חזר להביט על הקאבּירים שבאו בעקבותיהם. "זאת אומרת, לא הסוף שלנו".

"אלק... אנחנו שניים והם יותר מעשרה..." היא הצביעה על הלוחמים במבטה המלחיץ.

"שבע-עשרה ליתר דיוק..." ושוב הוא קרץ לה בחיוכו הקנטרני, לפני שהוסיף ושאל בתמימות קלה. "מה היא המידה שלך?"

"סליחה?"

"כמה את יכולה להרוג, אמארה?" הוא חזר ושאל, שולח בה מבטו הספקני.