אחר צוהריים טובים אהובות ואהובים!
בהתרגשות רבה, אנו מציגות את השלב השלישי והאחרון של התחרות!
הפעם, לגמר, כתבו המתמודדים קטע חדש לחלוטין המתקשר לסיפורם המועמד בכל דרך שהיא, מלבד המשך ישיר. סיפור מהעבר, סצינה שלא נכתבה או פרק מנקודת מבט אחרת - כל דבר שעלה על הרוח היצירתית שלהם!
כפי שהזכרנו קודם, ההצבעה לשלב זה תתנהל בצורה קצת שונה: ראשית, לכל אחד ואחת יש שלוש הצבעות בלבד.
יהיו ארבעה מנצחים - מקום ראשון, שני ושלישי בקטגוריית בחירת הקהל, ומנצח/ת רביעי/ת בקטגוריית בחירת השופטות - הקטע החביב עלינו.
שנית, הפעם כל מצביע או מצביעה יהיו מחוייבים לפרט את בחירתם ולתת כמה משפטי הסבר על הבחירה. מחמאות, ביקורות או הערות, כל דבר שתראו לנכון - רק שמרו על שפה נעימה וכבדו את האדם אותו אתם מבקרים, אנחנו רוצות שזו תהיה חוויה נעימה ומלמדת.
כל מועמד או מועמדת חייבים להצביע ולפרט על מנת שקטעם יוכל להתמודד בגמר, ולשלוח את ההצבעות והביקורות אלינו לפרטי, כרגיל. לא ניתן להצביע לעצמך.
הצבעה שלא תעמוד בכל התנאים לא תיחשב.
את ההצבעה ניתן יהיה להגיש עד ה- 5.4. במידה ותצטרך תינתן הארכה. בסוף מועד ההגשה יפורסמו המנצחים יחד עם פרק סיכום שלנו :)
לאחר כל זאת, הנה הגיע הרגע!
קטעי הגמר:
קטע מספר 1)
״נפגש בארמון הלבן.״ עיט חייך בממזריות, ואני לא יכולתי שלא לחייך חזרה.
״נראה מי יגיע לשם קודם.״ צחקתי ומשכתי במושכות, מסמן לסוס שלי, בלאק, לדהור קדימה. עיט צקצק בלשונו וסוסו הופיע ממש לצד בלאק. אני, עם האופי התחרותי שלי, נהניתי מהתחרויות שלנו כי אהבתי לנצח. הוא סתם אהב לרכוב. שיערו המתולתל התנופף באוויר והוא שרק בהתלהבות-הוא תמיד אהב את הרכיבה. זו הייתה הסיבה המרכזית לכך שהוא הלך להיות פרש, כדי לרכוב כמקצוע.
הסוס שלו התחיל לעקוף את בלאק, אז נשענתי קדימה קלות כדי להקל על בלאק מבחינת המשקל. בלאק הזדרז לעקוף את הסוס של עיט, כאילו שמע את מחשבותיי. כעת הסוסים היו ממש ראש בראש, פעם זה עוקף בכמה סנטימטרים ופעם השני. הרוח הכתה בפניי בחוזקה אבל התעקשתי לפקוח עיניים ולהסתכל קדימה כדי לראות את הדרך, לא משנה כמה שרפו לי העיניים. עיט פשוט התמסר לחלוטין לרכיבה, עצם עיניים, פשט את ידיו לצדדים וחייך. שערו המתולתל התבדר ברוח והוא נראה מאושר, כאילו אין מלחמה, כאילו אין מוות, כאילו אין הפסד. רק סוס, רוח ויער-וזה כל מה שהוא היה צריך. כשאני חושב על זה לעומק,עיט הוא זה שלימד אותי מהו אושר, אושר אמיתי. הוא היה כמו ילד מבפנים וגבר בן ארבעים מבחוץ, במקום להיות מוצף בדאגות ״בוגרות״ כמוני, הוא השתחרר מכל השלשלאות וחווה את העולם בכל פעם כאילו הוא חווה אותו לראשונה.
אז הגיע סלע ענקי ומשונן. ראיתי אותו וקפצתי מעליו, נהנה מההתרוממות הקלה של גופי באוויר כשבלאק מגיע לשיא הגובה. זה החלק האהוב עליי ברכיבה,ההתרוממות הזו. אז אני מרגיש מלך העולם. ברגע הבודד של ההתרוממות הזו, המעוף הקצר באוויר, אני מבין איך עיט מרגיש כל זמן שהוא רוכב על הסוס. אין לי דאגות, אין לי פחדים, רק תחושה משכרת של הנאה.
אבל בעוד שהסוס שלי קפץ מעל המכשול בחינניות, הסוס של עיט נבהל ובלם בפתאומיות. החלום בו עיט חי נקטע והוא עף מהסוס אל האדמה הקשה. נפילתו לוותה ברחשים קלים מהשיחים והעצים באזור, הבנתי שהוא בטח הפחיד כמה ארנבים.
בהתחלה לא שמתי לב שהוא נפל, אבל מהר מאוד ראיתי שהשותף שלי לא לידי. סימנתי לבלאק לעצור בהמהום נמוך, וזה נשמע להוראותיי ועצר. קפצתי מטה והלכתי לעבר עיט בצעדים לחוצים.
״אני בסדר!״ קרא והתרומם. תלתליו הרבים נשזרו באדמה ובמעט דשא, אבל הוא לא נראה פצוע. הוא שפשף את ראשו עם כף ידו וצחק.
לפתע צץ בין העצים רץ לבן. הוא רץ מהר, בקושי הבחנתי בתזוזת רגליו. כשראיתי אותו חיוכי נמחק בבת אחת. עיט הבחין ברצינות שנחתה על פניי והסתובב בפליאה לימינו, עוקב אחר מבטי. הוא הסתכל בזמן כדי לראות את הרץ מתקרב ושולף פיגיון נוצץ מחגורתו.
אז התעוררתי מההלם שתקף אותי ועקפתי את הסלע מהצד במטרה לעזור. המלכה הלבנה הופיעה בדרכי וחרבה הדקה והחדה הוצמדה לגרוני. שיערה הבלונדיני נאסף לזנב סוס וקצוותיו דגדגו את עורי. היא הייתה יותר גבוהה ממני-מה לעשות, אני גבר די נמוך.
״לא כל כך מהר.״ לחשה באוזני.
נאלצתי לצפות ברץ ובעיט נלחמים, אבל ידעתי שללא סוסו עיט מוגבל ביותר מבחינת יכולת הלחימה שלו. הממזר הנמוך הזה עדיין הצליח לדקור את הרץ, וצרחה צורמת חתכה את האוויר. היא הספיקה כדי להסיח את דעתה של המלכה הלבנה למאית שנייה אחת, להסיט את מבטה ממני אל הרץ. ניצלתי את הזמן הזה כדי לנגוח בפניה ולברוח.
כשהבטתי לאחור הספקתי לראות את המלכה רצה אחריי ומוחה באצבעה זרזיף דם משפתה התחתונה. מיהרתי לעלות על בלאק ולרכב משם אל עיט ואל הרץ,שהקרב ביניהם נטה באופן מפחיד לטובת הרץ. בלאק קפץ מעל הסלע שוב, אבל הפעם לא נהנתי מההתרוממות באוויר. הפעם, בגלל שלא סיפקתי לבלאק את התנופה המתאימה בעקבות הדחיפות, הוא לא הצליח לקפוץ גבוה מספיק ונחתך מהסלע המשונן. הוא עדיין דהר במלוא הכוח לעבר הרץ בהכוונתי, אבל הרגשתי שהוא מתעייף מהר יותר. תמיד היה לנו קשר מיוחד כזה, לי ולבלאק.
אפילו לא שלפתי את החרב, אלא רק נצמדתי אל גבו של בלאק. צקצקתי בלשוני, משכתי במושכות, לחצתי בעקביי על בטנו, השתמשתי בכל סימן שהכרתי כדי לדרבן אותו.
דרסתי את הרץ. איך הולכת האגדה הזו, על מכונות מתכת שנעות בכוח כשל מאות סוסים? כדי להרוג את הרץ ההוא נזקקתי רק לכוחו של סוס אחד מוצלח. לא היה לו סיכוי.
כשהסתובבתי לאחור, נגלה לפניי מחזה שלא אשכח לעולם.
גופתו של עיט השתרעה על הרצפה לצד רגליה של המלכה הלבנה. שערה הבלונדיני נצבע באדום דם, ועיניה נראו מלאות שיגעון ואכזריות. נקודות אדומות עיטרו את שריונה המבריק, נקודות דמו של עיט. הבנתי מהמבט החודר שלה שהיא רוצה שדמי ינקד גם הוא את שריונה.
היא התקרבה אליי בריצה מהירה, ריצה של מלכה לבנה רעבה להרג. ידעתי שלא אנצח אותה בקרב פנים אל פנים, בטח שלא כשבלאק פצוע, ויש הבדל גדול בין לדרוס רץ זריז לבין לדרוס מלכה, הלוחמת הטובה ביותר והאויבת החזקה מכולן.
בלב מלא בושה אני חייב להודות שברחתי, ברחתי על חיי. נעלמתי מבלי להסתכל לאחור. אין לי אכזבה יותר גדולה מעצמי מאשר זו. מעולם לא היה לי שותף טוב כמו עיט, לא לפניו ולא אחריו. בזכותו למדתי להעריך את הילדים, ויותר מכל, את הילדים בנפשם.
כשהגיע היום, שנים בודדות לאחר מכן, פגשתי צעירה שהייתה אפילו יותר צעירה בנפשה. ובמרוץ הזמן, מי ידע, היא הפכה להיות המלכה השחורה הטובה בכל הזמנים.
תחי פי המלכה.
YOU ARE READING
תחרות האמ'ס // The M's Competition
Randomתחרות חדשה שמטרתה לאתגר כישורי כתיבה ולפרסם כותבים פחות מוכרים. פרטים בפרק הראשון :)
