But It Was Meant To Be

01|יותר מהכל

לפני שאתם קוראים!
אני רוצה להגיד שהספר הזה הולך להיות טיפה ארוך (בערך 1000 מילים לפרק ואולי יותר) ולפעמים אני אתעכב עם להעלות פרק או להמשיך לכתוב אותו בגלל סיבות אישיות אבל...
אני מקווה שאתם אוהבים את הספר כי אני משקיעה שעות של מחשבה על הכל!
ממני הכותבת.
שתהיה לכם קריאה מהנה ואני מקווה שתמשיכו לקרוא את הספר עד הסוף ;)
~~~~~~
נ.מ אדריאן
"יש!יש!יש!אתה מאמין לזה פלאג?יש לי דייט עם מארניט, אומנם כהחתול השחור אבל יש לי דייט".
פלאג השיב לי בחזרה "אתה באמת אוהב אותה אה?" "כן,יותר מהכל!".
"אדריאן בוא לפה, מר אגרסט רוצה להגיד לך משהו" שמעתי את נטלי העוזרת של אבא שלי צועקת לי מחוץ לחדר,כמובן שמיד באתי כי מי המטומטם שיעז להפר פקודה של אבא שלי.
ירדתי במדרגות עם פרצוף עצוב וראש שמוט כי להגיד את האמת כבר ציפיתי שמה שאני אשמע הולך להרוס לי את היום.
דפקתי בדלת חדרו וראיתי אותו עומד ובוהה בקיר (כהרגלו) הוא התחיל לדבר ואמר:"יש לך תוכניות להיום?" הוא שאל אותי ובפחד וקצת חשש "כן,למה אתה שואל אבא?".
הוא ענה לי בכעס "אז תבטל את כל התוכניות שלך להיום,כי היום אתה לא יוצא מהבית"
"למה?" שאלתי בעצב מעורבב בקצת כעס.
הוא השיב לי "אין סיבה,עכשיו תחזור לחדר שלך וסגור את הדלת שאתה יוצא". "בסדר אבא".עליתי במדרגות,רציתי לבכות,לצרוח, קיללתי את הרגע שנכנסתי לחדר שלו.
נכנסתי לחדר סגרתי את השלת בטריקה.
בפעם הראשונה מאז שאמא שלי מתה, בכיתי.
פלאג שמע אותי,דחף את הגבינה המסריחה שלו לפה ושאל אותי למה אני בוכה ואמר לי "זה פעם הראשונה שאני רואה אותך ככה".
"נכון" עניתי לו "וזו תהיה האחרונה".

*בינתיים אצל מארינט*

נ.מ מארינט
"טיקי אני בלחץ,מה לעשות?מה אם הוא בטעות יגלה?מה אם אני יעשה פדיחה?אם אני אומר משהו לא במקהְום?אני בלחץ טיקי!"
אמרתי מהר בלי מחשבה, האמת עם מחשבה על אדריאן אבל הבנתם.טיקי ניסתה להרגיע אותי ואמרה "קודם כל תירגעי,את תיהי טובה,תיזכרי להתנהג רגיל ונורמלי"
"הנורמלי שלי לידו כשאני לו כהחיפושית זה בלחץ" "אוי מארינט" היא אמרה באנחה.
פתאום שמעתי דפיקת דלת טאמרתי לתיקע להתחבא,הלכתי לפתוח את הדלת ולמרבה ההפתעה (האמת שלא) אליה עמדה מחוץ לדלת ואז קפצה עליי לחיבוק.
"מה קורה אחותי?" היא שאלה בחיוך קורן מאושר "בסדר,שום דבר מיוחד" עניתי בחיוך שמראה שאני לחוצה רצח "אני רואה שיש לך משהו,יאללה שפכי" לא ידעתי אם לספר או לא כי מצד אחד אני לא רוצה שהיא תהרוס את הדייט(עלאק דייט) ושתשאל אותו מלא שאלות ומצד שני היא החברה הכי טובה שלי
ומצד שלישי אני שקרנית גרועה ממש.
אז סיפרתי.
כצפוי אליה התרגשה נראה לי יותר ממני!.
"אומייגאד,את רצינית?אני לא מאמינה שאת הולכת לדייט עם החתול השחור!זה חלום!"
היא אמרה בהתרגשות (אהמ יותר מידי)
"כולה דייט,מי ישמע!" אמרתי ברוגע משולב בקצת לחץ "כולה דייט?זה החתול השחור!אולי הבחור שכולן דלוקות עליו?!" "כולן,פחחח בואי תגזימי" אמרתי בזמן שחשבתי על אדריאן😍 "אני לא" היא אמרה לי "אוקיי בקיצור לא בשביל זה באתי,רציתי לשאול אותך משהו"
"מה?"
"יש תחרות עיצוב שמר אגרסט עושה,זה תחרות לעיצוב של שלט"
"איזה שלט?" שאלתי בהתרגשות
"שלט לפרסומת שאדריאן מופיע בו!"
"אדריאן?אז ברור שאני נרשמת!"עניתי בהתרגשות,"אוקיי אז אני אשלח קישור להרשמה,כי אני פשוט חייבת לעוף!" "למה?"שאלתי בהתעניינות "אני צריכה לשמור על האחים שלי" היא ענתה בבאסה,"זה בסדר אליה,אני מבינה❤"
חיבקתי אותה ונפרדתי ממנה.
ואז שמעתי את צלצול מדלת הבית.
"שיט,הוא פה!"