But It Was Meant To Be

09|מז"ל טוב

נ.מ אדריאן
"אני חושב שהיא הלכה.." אמרתי ושמתי יד על הידית "אני לא חושבת כדאי שנחכה עוד טיפה..." חייכתי והרמתי את הכתפיים לסימן של בסדר.
"נו" אמרתי "מה?" היא אמרה לי לא מבינה "היא הלכה כבר או שאנחנו ניתקע פה לנצח?"לא שיש לי בעיה להיתקע פה איתך!" אמרתי,חייכתי וליטפתי את החלק האחורי של הראש,היא גילגלה עיניים וחייכה "אוי אדריאן..." "אז את אומרת שהיא הלכה!" "לא..אני פשוט אומרת ש...שכבר נמאס לי לחכות פה" היא אמרה ונאנחה "איתי או בכללי?" אמרתי וצחקתי טיפה "נחש.." היא אמרה לי בציניות "איתי!" היא צחקה ואמרה "לא חתלתול טיפשון, בכללי אז מה חשבת"היא אמרה וחייכה ואני צחקתי.
"אני חושבת שהיא הלכה!" היא אמרה,קמה ועזרה גם לי.
"כבר חשבתי שנעלמתם" אבא שלי אמר לי וצחק.
"אתה יכול להוריד את הז'קט והמשקפיים" היא אמרה לי,קרצתי לה והיא חייכה.
פתאום אבא של מארינט קרא לי לצד רגע "מה רצית מר צ'אנג?" שאלתי בהתעניינות "למארינט יש יום הולדת מחר והיינו רוצים לחגוג לה מסיבת הפתעה בבית,תוכל לעזור לנו?" "מסיבת הפתעה?ברור" אמרתי בהתרגשות "יופי,תודה" אבא שלה אמר לי וטפח לי על הכתף.
היא סידרה מאפים במדף והלכתי לעזור לה,"מה אבא שלי רצה ממך?" היא שאלה בהתעניינות "סתם שאל דברים" אמרתי מנסה לחרטט "כמו..." היא שאלה מנסה להוציא ממני מידע "סתם כל מיני שאלות" "טוב מה שתגיד..." "את מאוכזבת שאני לא מספר?" היא הסתכלה עליי "לא,לא מאוכזבת,כנראה יש לך סיבה ממש חשובה אם אתה לא מספר" חייכתי אליה.
פתאום הטלפון שלה צלצל,היא הסתכלה וראתה שזאת אליה "הלו אליה....להיפגש?אצלך?עכשיו?..אה..האמת שאני קצת עסו.." "זה בסדר מארינט ,את יכולה ללכת זה בסדר" אמרתי לה והנהנתי "בעצם..אני יהיה אצלך עוד 10 דקות..ביי אליה".
היא יצאה ואז אני ואבא שלה עלינו לחדר שלה כדאי לסדר אותו למסיבת הפתעה.
על הדרך הודעתי לכיתה שיבואו למסיבה שלה ואמרתי גם לאליה שתעכב אותה כמה שהיא יכולה.
לאחר בערך שלוש שעות שהשעה הייתה כבר בערך 10 בלילה אליה התקשרה אליי ואמרה שהן בדרך.

נ.מ מארינט
"עם מי את מדברת בטלפון?" שאלתי אותה "אבא שלך הוא פשוט דואג..." היא אמרה לי נשמעת לחוצה "אוקיי...".
נכנסו לבית שלי ולא ראינו אף אחד בחנות "אבא..אמא...מישהו?" אמרתי אבל אף אחד לא ענה.
"הם כנראה הלכו לאנשהו אחותי" "לא יכול להיות,אם הם היו הולכים לאנשהו הם היו אומרים".
אני ואליה עלינו לחדר ואז אליה עצרה אותי, ופתאום הטלפון צלצל, מספר לא מזוהה התקשר.
"הלו מי זה?" עניתי לטלפון "אם את רוצה לראות את ההורים שלך שוב בואי לבית הנטוש" הקול המפחיד מהצד השני ענה לי והשיחה התנתקה.
"מה עושים אליה?!?" אמרתי לה בלחץ "קודם כל תירגעי ותנשמי עמוק!" היא אמרה "קדימה ביחד איתי *נשימה* *נשיפה*" היא אמרה "תודה אליה אמרתי וחייכתי אליה "בואי!" היא אמרה ונתנה לי יד "לאן?" שאלתי בהתעניינות "להורים שלך טיפשונת" היא אמרה מנסה למשוך איתי לבוא איתה "ו- ו- ו- ו..ומה אם זה איזה ליצן שאוכל ילדים" אמרתי והיא צחקה "אוי נו אחותי בחייך...אל תדאגי אני שומרת עלייך" היא אמרה וחיבקה אותי ואני אותה בחזרה.
הגענו לבית ועמדנו מול הדלת, "אני בלחץ אליה,אני מפחדת" ואז היא דפקה בדלת ושאלה "הלו?יש מישהו בבית, אמרנו לנו שמר וגברת צ'אנג פה" ואז הדלת נפתחה אבל לא היה אף אחד בכניסה. נשטפתי כולי פחד, אליה תפסה לי ביד ומשכה אותי אחריה לתוך הבית.
"הלו יש שם מישהו?" היא אמרה בקול רם ופתאום הדלת נטרקה ונבהלתי, קפצתי במקום מרוב פחד "שמעת את זה?" היא אמרה לי והנהנתי לה עם הראש.
"תישארי קרובה אליי" היא אמרה והידקה את האחיזה שלה ביד שלי.
עלינו במדרגות לקומה השנייה ששתינו מפוחדות, וכשסוף סוף סיימנו  אמרתי "אולי נלך מפה?" וניסיתי למשוך אותה לכיוון המדרגות ואז שמענו רעש של צעדים שמגיע מכיוון אחד החדרים "תישארי פה, ואל תזוזי!" היא אמרה והלכה לכיוון החדר.
עמדתי שם. לבד. מפוחדת. מחכה שאליה תחזור ונלך מפה כבר.
פתאום שמעתי קול מדבר אליי  "מא-רי-נננננ-ט", עצמתי את העיניים.
זה היה נשמע שהוא מתקרב לכיוון שלי, נכנסתי ללחץ "א-א-אליה?" אמרתי בשקט ומפוחדת.
ואז פתאום מישהו התקרב אליי ושם לי בד עם חומר מרדים על הפה,התעלפתי.
התעוררתי בחדר חשוך, קשורה עם כיסוי על הפה ואז אותו מישהו בא והוריד לי הכיסוי מהפה, "מי אתה?מה אתה רוצה ממני?" אמרתי מפוחדת עם דמעות בעיניים.
"אני רוצה שתסגרי את העיניים שלך עכשיו" אותו 'מישהו' לחש לי באוזן, עצמתי את העיניים.
"ועכשיו אני רוצה שתפתחי אותן" הוא לחש לי  שוב, פתחתי את העיניים לאט ואז ראיתי שאני בחדר שלי וכולו מלא בלונים ודברים של יום הולדת וכל הכיתה שלי עומדת מולי ואדריאן מקדימה.
"אתה תכננת את זה?" שאלתי אותו והוא חייך אליי ואמר "האמת אבא שלך אבל אני תכננתי את החטיפה..." הוא אמר צחוק קטן "אוי אדריאן אמרתי וחיבקתי אותו "תודה,באמת לא היית צריך" הוא חיבק אותי בחזרה ואמר לי באוזן "מזל טוב מארינט,יום הולדת שמח"
~~~~~
פרק זה מוקדש ל user67240147
מזל טוב אחותי💞

נ.ב
שיניתי את השם של הספר לbut it was meant to be כי השם הקודם היה נראה לי מעפן😂