למחרת בבוקר החדשות על המקרה המוזר שקרה בלילה כבר מילאו את כל הטירה, תלמידים רבים וביניהם אפילו כתבים ממועדון העיתון של בית הספר הגיעו לגבות את הסיפור ממקור ראשון.
אפשר להגיד שלילי לא הייתה מרוצה מזה. בלשון המעטה !
זה היה ממש לא נוח להתנייד בטירה ולהגיע לשיעורים שלה בזמן כאשר זרם בלתי פוסק של תלמידים נהר אחריה לאן שלא הלכה
בשביל ג'יימס פוטר, היא הבחינה - זו הייתה חגיגה. הוא לא היסס לספר לכל מי שרק רצה לשמוע איך הוא התמודד לבדו נגד ארבעה סהרסורנים שכמעט לקחו את נשימתו האחרונה. ואיך הקונדסאים האמיצים נלחמו חסרי פחד באיום. לילי גלגלה עיניים למשמע הנאום. היא זכרה את המקרה הזה בצורה שונה לחלוטין.
"ואז הם התקרבו במהירות... אני הקפתי אותם ומשכתי אותם מלילי... בעוד שלופין וסיריוס חילצו אותה מידיי היניקה הקטלנית של הסהרסנים ובלי להסס אני גמרתי בזריזות את המלכה כאשר...."
"אוי אולי תפסיק את זה" לילי קטעה את החבורה ונדחפה בין ההתקהלות. במרכז חבורת תלמידים נרגשים עמדו ג'יימס סיריוס ולופוין שהניפו את המטים שלהם באוויר בתנועות קרב חדות. רק פיטר הביט מהצד, מבואס ששוב החמיץ את כל האקשן.
"ג'יימס פוטר בוא איתי " היא ניגשה ומשכה את הנער בשרוול הגלימה שלו לקולם של התלמידים המאוכזבים והכועסים. הם בהחלט לא אהבו להישאר במתח באמצע הסיפור המרתק...
לילי משכה את ג'יימס לעבר הגינה האחורית. המקום שבו קיוותה למצוא טיפת פרטיות. גיימס רק נגרר אחריה עם חיוך טיפשי מרוך על פניו
" תקשיב לי ותקשיב טוב... אני לא אומרת שמה שעשית לא היה אמיץ, אבל ברצינות ג'יימס ? לספר על מה שקרה לכל בית ספר ? זה כבר ממש מוגזם "
החיוך של ג'יימס נמחק מפרצופו כאשר הבחין בטון הכועס של לילי. והנה הוא חשב שהדברים סוף סוף הולכים בינהם בכיוון הנכון....
"הי אני מצטער לא חשבתי ש..."
" -שמה? שאני אהנה מכך שכולם מדברים על כך שהותקפתי ? שארגיש טוב להיות מוקפת בכל התלמידים האלה בלי טיפת פרטיות ? אולי גם תספר על כך שלילי אוונס נשלחת בפעם הראשונה לחדר המנהל ? " היא קטעה אותו בכעס
" לא לילי... או בחיי מרלין זו ממש לא הייתה הכוונה ! תאמיני לי לא הייתי עושה משהו כזה כדי לפגוע בך... אם הייתי יודע שזה מפריע לך אני לא הייתי אומר מילה... באמת !" ג'יימס ניסה להעביר את ההסבר הנואש שלו ,אבל לילי רק המשיכה להביט בו בספק
"באמת? לא היית מספר? זה נראה לי קצת צבוע מדיי בשביל ג'יימס פוטר הכוכב של הוגוורט... הרי אתה תמיד חייב להיות במרכז."
"לא... אוונס באמת... שבועת קונדסאי !" הוא החזיק את השרביט שלו מעל ליבו כדי להראות שכוונותיו אמתיות
טוב זה לא משנה פוטר... כמו שאמרתי אני באמת מודה לך מקרב הלב על שהצלת את חיי אבל אם תוכל לתת לי קצת מרחב בזמן הקרוב אני מאוד יעריך את זה" ופשוט כך היא התרחקה משם.
YOU ARE READING
הקונדסאים - ותעלומת ספר האופל
Fanfictionבחזרה לתקופה בה הכל היה פשוט יותר. כשאביו ואמו של הארי פוטר היו רק עוד שני תלמידים בבית הספר אבל משהו מתחיל להפר את השלווה. משהו שעלול לשנות את כל עולם הקסם לעד. ⚊⚊⚊⚊⚊ סהרסונים מתחילים להקיף את הוגוורטס לחשושים על עלייתו של העידן האפל מסתתרים בכל פי...
