עולמות נפגשים, נכד וולדמורט *ננטש*

איש זקן מעדכן אותי בחדשות

נקודת מבט: פרסי

בחדר אנחנו רואים את כירון ואיש זקן עם זקן ארוך ובסוף.
"פרסי, אנבת'" כירון אמר.
"כירון" אנבת' אומרת, מבולבלת (ומצבים כאלו הם נדירים).
"תכירו את דמבלדור" הוא הצביע על הזקן שבפרוש לא היה חצוי ולא אל.
"מי" שאלתי.
"דמבלדור" חזר כירון "ויש לו משהוא מאוד... מעניין לספר.
"טוב" הזקן, דמבלדור פתח "קודם אתם צריכים לשבת" והוא המשיך כאשר התיישבנו "השם שלי הוא אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור." ואו זה שם ארוך.
"מנהל בית הספר שבאתי להזמין אותך ללמוד בו, בית ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" הוא אמר.
"רגע מה?! איך אמרת שקוראים לבית ספר שלך? "
" הוגוורטס" הוא חזר.
"אתה מודע לכך שלבית הספר שלך קוראים יבלות חזיר? "
" כן"
"למה קראת לו ככה?" שאלתי.
"לא אני קראתי לו ככה" הוא ענה, עדיין שליו.
"אוקיי" עניתי.
"רגע" התפרצה אנבת' "מה זאת אומרת כישוף וקוסמות ואיך זה קשור לפרסי בדיוק?"
בבית הספר שלי לכישוף ולקוסמות" הוא המשיך. "אני מלמד את כל מי שיש לו קסם בדם, להשתמש בו,
והוא קשור לפרסי בגלל שהוא קוסם."
"אתה רציני?"שאלתי.
למרות שמה שבאמת רציתי לשאול הוא אתה שפוי?
"לגמרי" הוא ענה בביטחון.
והחלטתי להאמין לו, כי אם אלים יווניים, רומים ומפלצות קיימים.
קוסמים, למה לא!
"והבית ספר הזה שלך? הוגו.. משהו, יש לו ביטוח מפני פיצוצים, הצפות וקריסות תקרה ורצפה אקראיות?"
"כן" הוא ענה, עדיין ברוגע, זה ממש מתחיל לעצבן אותי שהוא רגוע ככה.
"רגע" אמרה אנבת', "למה יש לי הרגשה שהעובדה שפרסי קוסם היא לא כל הסיבה למה אתה כאן."
"כן, את צודקת "אמר דמבלדור ולראשונה נראה מהוסס.
"תסביר!" אנבת' דרשה.

"לפני 15 שנה התנהלה מלחמה בעולם הקוסמים, המלחמה הונהגה בידי קוסם אפל בשם וולדמורט."
כשקלטתי שהוא רציני לגבי השם הזה הצלחתי לעצור ברגע האחרון את הצחוק שלי.
ואז דמבלדור המשיך, "וולדמורט הנהיג קבוצה קיצונית של קוסמים שנקראים אוכלי המוות."
וזו היתה הנקודה שבה נשברתי והתחלתי לצחוק כמו מטורף, מה?! אני פגשתי את המוות, טנסתאוס, והוא לא נראה לי אכיל במיוחד.
המשכתי לצחוק במשך 10 דקות עד שאנבת' לחשה לי " מוח אצה!" בקול שהיה מבריח מפלצת. היא כנראה חושבת שזה רציני אז הפסקתי לצחוק ודמבלדור המשיך.
"וולדמורט קיבל נבואה שאומרת שיוולד תינוק והוא יהיה יהיה האחד שיביא אותו... "
הוא עצר כשראה את ההבעות על הפנים שלי ושל אנבת', אנחנו באמת עברנו יותר מדי נבואות וכולן גבו מחירים גבוהים.
" תמשיך" אנבת' אמרה.
אז הוא המשיך. "וולדמורט מצא את התינוק ואת משפחתו, הוא רצח את הוריו של התינוק בעזרת הקללה ההורגת, אבדה קדברה, אבל כשהוא בא לרצוח את התינוק בעזרת הקללה משהו קרה והקללה ניתרה מהתינוק וחזרה אל וולדמורט והשאירה את התינוק עם צלקת בצורה של ברק על המצח שלו."
לקח לנו קצת זמן לעקל את הסיפור והשתרר שקט.
כשכירון דיבר, כמעט שכחתי שהוא כאן כי הוא לא דיבר. "אז, אם הוולדמורט הזה מת למה אתה צריך את פרסי? איך הוא קשור לעניין?"
"לפני מספר חודשים" נראה שדמבלדור היה קשה לדבר על העניין, "וולדמורט חזר לחיים ורצח את אחד מן התלמידים שלי".
"אוי" אמרה אנבת' וכיסתה את פיה."
"כן", אמרתי "אבל עדיין, איך אני קשור לזה בדיוק?" שאלתי מבולבל.
דמבלדור ענה, "זה קשור אליך כי" הוא נשם, "לאחרונה גילינו שאתה הנכד שלו פראסוס."
" מה? צעקתי "של הוולדי הזה? איך?"
"הוריה של אמך הם מאמצים" הוא אמר "ואיך היא סקיבית, בת למשפחת קוסמים חסרת קסם."
"א..." התחלתי להגיד אך אנבת' עצרה אותי.
"אם אתה כאן זה אומר שאתה...? "
דמבלדור חייך " לא, אני לא חצוי אבל אני יודע עליכם עוד מהתקופה שהאלים היו באנגליה, אני יודע הכל עליכם."
"אז אם אתה יודע הכל אתה יודע שפרסי לא צריך הגנה מפני הוולדמורט הזה." אנבת' חוקרת אותו.
"נכון" הוא מחייך. "אבל אני צריך שתעזור לי לשמור על מישהו."
"על מי?" אני שואל.
"על הארי פוטר" הוא אומר.
"מי?" שאלתי.
"הארי פוטר, התינוק שקיבל את הצלקת לפני 15 שנים" הוא אמר.
"אבל..." התחלתי, אבל דמבלדור קטע אותי, למה כולם קוטעים אותי היום?!
"אני אתן לך זמן לחשוב על זה, אני אחזור בתוך שעה וחצי. אם תחליט לבוא אתי תארוז תיק, אני מקווה שתחליט לבוא."
הוא הוציא חתיכת עץ ארוכה ונעלם.
הסתכלתי על אנבת' וראיתי שאנבת' הסתכלה עלי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואו, יצא לי ממש ארוך!

אני מקווה שנהנתם מהפרק.

אני מקווה להעלות את הפרק הבא ביום ראשון.

וכמו תמיד, תגובות יתקבלו בברכה🌊😊