part 5

921 10 0
                                    

”אני לא רוצה איתך קשר יותר
תודה ביי“
הוא שלח לי את זה בווטסאפ כמו כל פעם שיש הודעה ממנו אבל מה הקטע שלו?
מה הוא רושם את זה? ולמה? דווקא אני? הוא לא רוצה איתי קשר יותר? למה לא לבוא ולהגיד לי? למה לסיים את זה בצורה כזו מגעילה ודוחה?
"כוסעמק ערס בן זונה" צרחתי,העפתי כיסא ויצאתי מהכיתה בעצבים עם הדמעות בעיניים.
"מה יש לך" טל באה והתיישבה לידי,"יהונתן עם השטויות שלו" אמרתי והמשכתי לקלל אותו.
"רוצה שנלך לדבר איתו או לפחות אני" היא שאלה מתוך נימוס,"לא תודה יפה שלי תחזרי תכף אני אבוא" השבתי לה והיא הלכה.
הפרצופים שהוא לא הפסיק לעשות לי בזמן השיעור לא פסקו לדקה.
כמובן שגם הלכנו ביחד הביתה:"למה עשית את זה אה לא יכלת לבוא ולהגיד לי שמשהו מפריע לך אתה ילד בוגר עם מוח כאילו מה כל מה שהייתי בשבילך זה דפוק וזרוק תשים גם שלט אולי" אמרתי לו באמצע הכביש.
"לא מפריע לי בך כלום" הוא אמר וצחקתי,"אז בשביל מה עשית את זה לא מפריע לך אז מה רצית לעשות לי בלב שכונה ואז ללכת לירות בו חזק" .
"את רוצה להקשיב לי ולא לצעוק עליי" הוא צרח את זה ושתקתי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר והתקרב, התחלתי להרגיש את העצבים בדם.
"אל תזיין לי בשכל" הרחקתי אותו.
"תקשיבי כבר אל תעצבני אותי לורן" הוא צרח את זה וכל הרחוב שמע:"אני אוהב אותך וזה לירן המפגר הבן זונה הזה שלח לך לא אני זה הכל הוא" ככה הוא טען את זה לפחות.
"מה לירן למה המפגר הזה שלח את זה" שאלתי אותו מופתעת,"לא יודע הוא מפגר לקח לי את הטלפון ועשה את זה אני לא יכול לשלוט במוח הקטן שלו אני מצטער"  הוא התנצל ולא יודעת עד כמה אני קונה את זה,תמיד נוח לו להתשמש בחברים שלו בתור תירוץ מוצלח להכל.
"לא יודעת איך לאכול את זה יהונתן קשה לי" נמרתי על המעקה שבחצר הבניין.
"אני מבין שקשה לך אבל זה לא אני זה לירן ולמה כל גך קשה לך להאמין לזה שלירן אחראי לזה" הוא שאל והתעקש לדעת.
"כי אתה משתמש בו כתירוץ לכל דבר" הפלתי את זה.
"להראות לך שזה לא אני" הוא שאל,בזמן שהם היו במחששה,דניאל צילם סטורי שהם שם מעשנים בכיף שלהם,היה אפשר לראות את לירן משתמש בטלפון של יהונתן כותב משהו.
"אוקיי עכשיו זה קצת יותר מובן" אמרתי והוא לא התאפק,מיהר לעשות את ההרגל שלו כשאני מדברת.לנשק אותי.
"עוד לא סיימנו את השיחה תזכור" אמרתי לו בדרך למעלה,"בסדר עכשיו כיף לפני השיחה" הוא ביקש,דרש קבע ביחד.
הורדנו חולצות והוא מיהר להגיע לחזייה שלי:"הרשתי לך" שאלתי אותו והורדתי את ידיו משם,"לא אבל את אף פעם לא מתנגדת" הוא השיב,"הפעם אני כן" עניתי לו מהר והמשכנו.
נכנסו שוב מתחת לשמיכה,אחרי שחירמן לי את הבטן,הצוואר,הרגליים וקרוב למפשעה,התחלתי עליו.
"איי מאמי את היום טובה אליי יותר מדי" הוא אמר וצחק.
הורדתי לו את המכנסיים וראיתי את הפרצוף המופתע שלו.
"אני אוהב את איך שזה מתקדם" הוא אמר וחייך את החיוך החרמן שלו.
"עכשיו אני ממשיך" הוא קבע ומיהר.
ירד לכיווני התחתון,התחיל לנשק קרוב יותר ויותר לתחתון עד שהוא באמת הגיע לשם.
"איי מאמי תעשה לי ילדים כבר" צרחתי עליו והוא לקח עת זה ברצינות,הרחיק לכת ומזלו שלא נכנסתי להריון.

רק ידידים?Where stories live. Discover now