האובססיה במסכה

פרק 2

נקודת מבט של ג׳ונגקוק
״הנה הארנב במיסכה חזר״
לקחתי את המסיכה וסמתי אותה על השידה חייכתי אל המסיכה מזמן לא עשיתי את זה אבל אין מה לעשות אני צריך להשיג את מה שאני רוצה

נקודת מבט של ג׳ימין
אני ותמין ישבנו על הספסל וחייכתי אלייו ״אני אוהב אותך״ אמרתי לו עם חיוך הוא חייך אלי בחזרה ונישק את שפתי, הוא אהבה הכי גדולה שקרתה לי אני בחיים לא רוצה לעבד אותו

נקודת מבט של ג׳ונגקוק
היום אני רק מתחיל את המשחק זה יהיה כיף אני רק צריך קודם להיפרד מהחבר המטריד שלו וזהו

20:00
נקודת מבט של תמין
״ג׳ימיני אני צריך ללכת״ אני הסתכלתי על ג׳ימין וחייכתי אליו הוא גם חייך ואמר לי ״תלך בזהירות הביתה אוקיי?״ אני חייכתי ועניתי ״אל תדאג אני יגיע בביטחה הביתה״ היא חייך ונישק את שפתי
קמתי מהספסל והתחלתי ללכת הביתה עברתי ליד סימטה והרגשתי שמישהו עוקב אחריי אבל לא הסתובבתי והמשכתי ללכת והרגשתי שהוא יותר מתקרב והתחלתי לרוץ רצתי מהר ואז נפלתי על הרצפה
הרגשתי שמישהו עוצר סובבתי את ראשי וראיתי מישהו עם מסיכה ארנב נלחצתי והתחלתי לזחול לאחור והוא פשוט ציחקק

הוא התקרב אליי וראיתי שיש לו סכין ביד ואני התחלתי לבכות ״ב-בבקשה אל תפגע בי!״ צרחתי והתחננתי הוא פשוט ציחקק ואז אמר ״הייתה צריך לחשוב לפני שלקחת לי את ג׳ימין שלי״ לא הבנתי ואז הכל ניהיה שחור

נקודת מבט של ג׳ימין
הגעתי הביתה וראיתי את אימי מסתכלת כל הטלויזיה בסלון מודאגת ואז היא אמרה ״זה לא חבר שלך?״ לא הבנתי למה היא מתכוונת הלכתי לאיפה שהיא נמצאת ואז ראיתי והייתי בהלם והרגשתי דמעות ״נער בן 19 בשם לי תמין נרצח על ידי מישהו שעדיין אף אחד לא יודע מי מצאו אותו מת בסימטה חשוכה א-״ לקחתי את השלט וסגרתי את הטלויזיה הייתי כלכך בהלם חשבתי שזה חלום חשבתי שזה חלום רע אבל זה לא היה התחלתי לבכות אמא שלי קמה וחיבקה אותי ובכיתי על כתפיה

נקודת מבט של ג׳ונגקוק
חזרתי הביתה כולי דם וחייכתי סוף סוף ג׳ימין ישאר לבד ואז הוא יהיה שלי ורק שלי ולא של אף אחד אחר!
שמתי את הסכין על השולחן הורדתי את בגידי והלכתי להתקלח

התקלחתי ולבשתי פיג׳מה והלכתי למיטה ושכבתי עלייה הסתכלתי על התקרה וצחקתי ״מעכשיו אתה שלי פארק ג׳ימין״

תודה שקראתם את הפרק מקווה שאהבתם❤️❤️❤️