אחרי שבוע
נקודת מבט של ג׳ימין
ישבתי בבית בחדרי ופשוט הסתכלתי על הקיר חשבתי על זה שאני מפחד שהוא יחזור ושוב ירצה אותי
לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי ללכת לטייל קצת ולהירגע אבל לא לבד
התקשרתי ליוגיום
*צלצול*
*צלצול*
*צל-
״היי ג׳ימיני!״ יוגיום צעק לי לטלפון ואני חייכתי לעצמי ״היי יוגיום״ השבתי לו ואז אמרתי ״חשבתי שאני ואתה נלך לפארק או משהו״ שמעתי שהוא ציחקק ״אוקיי יאללה״
אמרתי לו ביי הוא אמר לי ביי וניתקנו את השיחה
קמתי ממיטתי והלכתי להתלבש
אחרי שהתלבשתי הלכתי לצחצח שיניים ויצאתי
אחרי 5 דקות
הגעתי לפארק וראיתי את יוגיום שם ״יוגיום!״ צעקתי לו והוא הסתובב ורצתי אליו וחיבקתי אותו והוא חיבק אותי בחזרה
אני ויוגיום ישבנו על הדשא שפארק והסתכלנו על ילדים שמשחקים וציחקקנו ״למה רצית להיפגש בפארק״ הוא שאל אותי ״אני רציתי להיפגש בפארק כי רציתי קצת לנשום אוויר ולנוח״ הוא הנהן ואני חייכתי
באותו זמן הרגשתי שמישהו צופה בי הסתכלתי לאחור ולא ראיתי אף אחד אבל עדיין הרגשתי
נקודת מבט של???
ציחקקתי לעצמי וחשבתי לעצמי ״פארק ג׳ימין אתה תיהיה שלי״
תודה שקראתם את הפרק מקווה שאהבתם אם אתם רוצים שאני אוסיף משהו תכתבו בתגובות❤️❤️❤️❤️❤️❤️
YOU ARE READING
האובססיה במסכה
Short Storyחשבתי הפעם לכתוב ספר עקשן מקווה שתואהבו אותו ❤️ ג׳ונגקוק בן ה19 לא הבן אדם הכי טוב להיות חבר שלו... הוא עבר חרם חברתי וההורים שלו? הם כבר לא איתנו יש לו את החבר הכי טוב שלו שזה יונגי אבל אין לו יותר חברים עד שיום אחד ילד חדש הגיע כן! ילד חדש! הוא ה...
