האובססיה במסכה

פרק 17

נ.מ של ג׳ימין

אני רצתי לסלון וישבתי על הספה, ״למה טאהיונג?״ שאלתי את עצמי, שמעתי מישהו יורד במדרגות וזה היה יוגיום, הוא ישב לידי והיה גם לחוץ כמוני ״למה טאהיונג?״ הוא שאל אותי ״אני שאלתי את אותה שאלה רק לעצמי, אז אני לא יודע..״ ״מה נעשה עם הגופה?״ ״אני לא יודע...״ ״אולי נתקשר למשטרה?״ ״מה השתגעת?! ומה נגיד להם? שפתאום יש לנו גופה באמצע הבית?״ ״אמממ... אולי זה לא רעיון טוב כמו שחשבתי״

״מה אני אעשה אני גם גר פה, אני מפחד לעבור במקלחת עכשיו״ אמרתי ״אני מבין אותה מאוד.. נזיז את הגופה הזאת ותבוא לישון אצלי״ ״אוקיי״ אמרתי והנהנתי גם

נ.מ של...

ישבתי על הספה שבדירה שלי וחייכתי לעצמי ״אתה חושב שהוא אהב את המתנה שלי?״ שאלתי את מינגי ״אני חושב שכן״ הוא ציחקק וגם אני, ג׳ימין לא יודע שמחכה לו הרבה הפתעות, זה רק מתחיל

נ.מ של הוסוק

אני מזמן לא דיברתי עם ג׳ימין אולי אני אתקשר אליו?
לקחתי את הטלפון שהיה על השידה ליד המיטה שלי התקשרתי ״ה-הלו?״ שמעתי את ג׳ימין עונה לי כאילו קרה משהו ״ג׳ימין זה אני, הוסוק״ ״הו-הוסוק? אההה היי״ ״איזה כיף ששוכחים אותי אבל אוקי.. אממ סתם רציתי לדבר איתך מזמן לא דיברנו״ ״נכון... אבל זה לא זמן הכי טוב לדבר עכשיו״ ״למה מה קרה?״
״אמממ... ידיד שלי היום מת אז אני הולך לוויה שלו עכשיו״ ״ אווו אוקיי סליחה, משתתף בצערך״
״כן... תודה״ והוא ניתק בלי להגיד ביי... אולי בגלל שהוא מרגיש חרא..

תודה שקראתם ❤️❤️❤️❤️❤️❤️
סליחה על הפרק הקצר💗💗💗