גג העולם, בור עמוק

נצחון מוחץ

כמה דקות לאחר מכן, חתול שחור וחיפושית חזרו לנקודת המפגש עם רנה רוז׳.

״אנחנו חייבים לטפל בנושא גיבורת הקופה. אך מה נוכל לעשות? הרי ברגע שניקח ממנה את המופלא, נדון את פריז לחורבן. יש לשקרנית הזאת חבל סביב צווארנו!״ אמר חתול שחור.

״ובכן...״ החיפושית השעינה את סנטרה על אגודלה ולחיה על אצבעה וחיוך ממזרי עלה על שפתותיה. ״... אני חושבת שהגיע הזמן שגיבורת הקופה תטעם קצת מהתבשיל שלה עצמה, בתוספת האישית של החיפושית.״

״אבל עלינו למהר... כדאי מאוד שעש-לילה לא יגיע אליה קודם!״

---

גיבורת הקופה הסתובבה לה בפריז בפרצוף זחוח. לא היה לה ממה לפחד או לדאוג, הרי. לכן גם לכשהופיעו חתול שחור והחיפושית, לא נרשמה התרגשות מיוחדת.

״מה אתם רוצים? אין לי כוח אליכם כרגע. מה שלא חשבתם עליו, אני לא מעוניינת.״

היא כיסתה על ידה כשפיהקה כדי להדגיש את השעמום.

להפתעתה, החיפושית הטילה לעברה את היו-יו שלה, אך היא הספיקה לחמוק ממנו

... רק בכדי להתקל במוט הפתוח של חתול שחור. היא נפלה אפיים ארצה וחתול שחור הניח את רגלו על חזה.

״וואו, זה היה קל משחשבתי!״ הוא גיחך, כאשר הוא שלח יד וחטף ממנה את המופלא שלה.

״מה?״ זעמה לילה. ״שכחתם כבר? או שאתם רוצים לנסות אותי... אני אקיים את הבטחתי! פריז תבער. או שלא הבנתם את הסיכום בינינו?״

מה לעזאזל הם חושבים שהם עושים? אני אלמד אותם לקח שלא ישכחו.

״אה, היה לה סיכום עם החיפושית וחתול שחור!״ צחקה החיפושית.

״מעניין מה הבוס שלנו יגיד עליו.״ צחק גם חתול שחור.

הבוס שלנו? רגע... הם לא מתכוונים ש...

אוי לא.

באותו רגע, הופיעו על פניהם מסכות מתווה הפרפר.

אלו... אקומות!

״כן, נראה לי שהסיכום שלך לא ממש תקף.״ חתול שחור לעג לה.

מה אעשה עכשיו? המצוקה חדרה אל לילה מהר מכפי שהיתה מסוגלת לעמוד בה. זאת לא אפשרות שבכלל חשבתי עליה!

באותו רגע, יצא עש לילה בכבודו ובעצמו מן הצללים.

״ובכן, מי יש לנו כאן... וולפינה! ידעתי שלא תאכזבי אותי. אני דווקא מאוד מעוניין בסיכום שלך. אז... מי השומר הגדול? ואיפה נמצאים כל הקוואמים?״

לילה החלה למרר בבכי.

״עש לילה! הם עומדים לבוא, כל רגע!״ קראה אליו החיפושית.

״בסדר, ניסוג אם כן. מופלא נוסף זה הישג כבר בפני עצמו. ולגביך וולפינה, אנחנו עוד צריכים לברר מי מבינינו הוא המפסידן האמיתי. אנחנו עוד נפגש, בדיוק כשלא תצפי לכך.״ אמר בטון מאיים.

עש-לילה והאקומות שלו קפצו למעלה ונעלמו, משאירים מאחוריהם את הילדה הבוכיה.

כמה רגעים לאחר מכן, נחתו החיפושית וחתול שחור במקום.

״אוי לא! איחרנו את המועד!״ קרא חתול שחור באכזבה.

״לילה... את בסדר?״ ניגשה אליה החיפושית.

״הם... הם לקחו את המופלא שלי. עש-לילה איים עליי... אני מפחדת!״ יבבה לילה, בין התקף בכי למשנהו.

״אל תדאגי. אנחנו נגן עלייך וגם נחזיר את זופו להיכן שהוא שייך. מילה של החיפושית.״ החיפושית חיבקה אותה חיבוק קצר ומהיר.

בכיה של לילה פסק והתחלף בתדהמה.

״אבל... אבל אני הייתי...״

״האוייבת שלנו? אכן. מטרד? יותר מכפי שאת יכולה לדמיין. אבל עכשיו את שוב אזרחית שזקוקה להגנה.״

לילה נשברה לחלוטין לשמע המילים.

״החיפושית... את כל אצילית ומדהימה... בעוד אני...״ היא עצרה והסתכלה על עצמה. ״אני כל כך שפלה ולא ראוייה. אני כל כך כל כך מצטערת.״

״זה בסדר לילה. הכל נסלח.״

״נוכל... אולי... יש סיכוי... שבכל זאת נהיה חברות?״ התחננה.

״צעד צעד, לילה. זה בהחלט עוד מוקדם.״ חייכה החיפושית. ״אבל לפחות הפעם תוכלי באמת לספר שהחיפושית הצילה אותך.״

ובזאת חתול שחור והחיפושית קפצו מעלה לגג הקרוב, שם כבר חיכתה להם רנה רוז׳.

---

״איכס!״ אמרה החיפושית והחוותה בידיה ובפיה תנועה של הקאה. ״אני לא מאמינה שחיבקתי אותה. אחרי כל הצרות שהיא גרמה לנו! אחרי כל מה שהיא עשתה״

״גבירתי... תבוסה על ידי חברות היתה הרעיון שלך... והביצוע היה הרבה יותר מוצלח מהפעם הקודמת...״ חתול שחור ניסה להרגיע אותה.

״אל תזכיר לי.״ רטנה. ״ובכל מקרה, הבטחנו לה שנחזיר את זופו למקומו.״

שוב עלה החיוך הממזרי על פניה.

״צודקת.״ צחק חתול שחור. ״אחמיא לך על המשחק המצויין שלך אחר כך. קדימה!״

...

״היי, רנה, תפסי!״ קרא חתול שחור כשזרק לעברה את קופסאת מופלא הקוף. ״אגב, האשליה שלך היתה מדהימה. המסכות מדוייקות לחלוטין. ועש-לילה... משכנע ביותר! איך עשית זאת?״

״ובכן... פעם הייתי קורבן אקומה... כנראה שמשהו טוב בכל זאת יצא מזה.״ צחקקה רנה רוז׳.

״אנחנו צריכים להיות מועמדים לאוסקר. אין מצב שלא נזכה.״ אמר חתול שחור.

״החיפושית... בעצם, אני אפילו לא יודעת איפה השומר הגדול גר...״ אמרה וזרקה לעברה את קופסאת מופלא הקוף.