גג העולם, בור עמוק

גג העולם / היום המושלם של מרינט, חלק א׳

מרינט קמה במיטתה והבליעה פיהוק, כאשר היא שמה לב לשעה.

״מה?! עשר בבוקר? אבל... איך השעון המעורר שלי לא צלצל?״

או אז היא הבחינה בצלחת עוגיות וכוס חלב ליד המיטה.

״מה זה עושה כאן?״

באותו רגע הופיעו הוריה מבעד לפתח הכניסה לחדרה.

״בוקר טוב, אהובה שלנו!״ אמר אביה. ״המורה שלך התקשרה אתמול וביקשה שנכבה את השעון המעורר שלך. את חופשיה לבוא לבית הספר באיחור היום.״

וואו, זה מרגיש נהדר!

״ראינו אותך בטלוויזיה, איך שיחקת בתור פתיון לחיפושית... זה היה מדהים!״. אמרה אמא שלה וחיבקה אותה.

״את יודעת שאת לא צריכה להיות החיפושית בשביל להיות הילדה האמיצה שלנו.״

״אוי, אמא!״ מרינט השיבה בחיבוק משלה.

כאשר הגיעה סוף סוף לכיתה, נעמדה אליה והחלה למחוא כפיים ובמהרה כל תלמידי הכיתה הצטרפו אליה. מרינט יכלה להשבע שראתה גם את אדריאן מחייך במיוחד לעברה.

החיפושית תמיד מצילה אותם, בלי שום רעש וצלצולים... אבל כעת אני מקבלת את מחיאות הכפיים בתור מרינט. כמה אירוני. וכמה נהדר!

״כולנו ראינו אותך בטלוויזיה, מרינט.״ אמרה גברת בוסטייה, לא בלי שמץ של גאווה בקולה. ״חשבנו שנוכל להעניק לך מתנה קטנה.״

״באמת? בשבילי?״

אכן, קופסת מתנה קטנה חיכתה לה על שולחנה. מרינט פתחה אותה בעדינות והוציאה משם קמע מזל קטן בדוגמת חיפושית.

"אוי זה כל כך חמוד! לא הייתם צריכים!"

"דווקא חשבנו שאת תצטרכי..." אמרה אליקס. "אחרי הכל, זה היה די חסר מזל ליפול ככה באמצע קרב בין גיבורות על..."

אוי, זה כל כך מושלם!

בהפסקה, באה אליה לחבק אותה.

"נו, אז מה שלום גיבורת העל האהובה עליי?" היא קרצה וצחקה.

"היום הזה מושלם, אליה. שרק ימשיך ככה."

---

לאדריאן לעומת זאת, לא היה דווקא יום מושלם. כן, הוא הצליח להציל את החיפושית אתמול, אבל משהו שהיא אמרה עדיין טרד את מנוחתו.

"היא רוצה להפריד ביני ובין הנער שאני אוהבת.", אלו היו מילותיה.

האם יכול להיות שהיא עדיין זקוקה לעזרתי?

ובכן, אם לילה היתה גיבורת הקופה, למי יכול להיות שהיא התכוונה?

אדריאן נחרד כאשר הוא העלה בזכרונו את השיחה עם לילה וגילה שכל מילה שניה שאמרה היתה שקר או ניסיון להטעות אותו. אך פתאום הוא הבין: לילה התכוונה אליו ורצתה להפריד בינו ובין החיפושית. מכאן שהחיפושית התכוונה אליו גם היא.

איזו מחשבה מלחיצה. אתה לא רוצה שהיא תראה אותך ככה...

לא, זאת בדיוק המחשבה הלא נכונה להרגע בעזרתה!

כל פרצוף, כל חיוך, כל דמות שעוברת, נראתה לו כרגע כחיפושית.

אם היא לא גילתה עד כה, אין שום סיבה מיוחדת לחשוב שהיא תגלה דווקא עכשיו.

המחשבה הזאת בהחלט עזרה לו להרגע קצת, אך הוא הבין שאם לא ימצא פתרון, הוא עלול להשתגע.

הוא נזקק לעזרה כדי לגלות מי היא החיפושית. באופן טבעי, היה עדיף שזו תהיה בת שתעזור לו. הרי למה שמישהו מן הבנים דווקא יידע, ולא יהיה חסר אבחנה כמוהו? האם הוא יכל להרשות לעצמו לפספס את אהובת ליבו בגלל בחירה מוטעית?

בנוגע לבחירה, דווקא היה לו רעיון טוב. רק אתמול הוא ומאסטר פו בחרו במרינט כדי להיות פתיון כנגד גיבורת הקופה והיא בצעה את תפקידה ללא דופי.

האם היא תהיה בחירה טובה שוב?

ככל שחשב על הרעיון, כך הוא נראה לו יותר ויותר מוצלח. הרי מרינט היתה חברתו הטובה, נחמדה וחביבה והוא ידע שיוכל לבטוח בה. הבחירה בה היתה טבעית ביותר.

מרינט... לא איכזבת את גבירתי, אני מאמין שלא תאכזבי גם אותי.

ובכן, סוף סוף יש לי תוכנית. אבקש עזרה ממרינט, היא ודאי תדע במי מדובר ותוכל לחבר ביני ובין החיפושית בעדינות ולהיות שם לידי.

הרעיון נשמע מבטיח ורוח של אופטימיות נשבה על אדריאן. אולי המזל דווקא עמד לזרוח עליו היום.

מה כבר יכול להשתבש?