לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור מהעבודה ולצאת לדייט חסר משמעות שיגמר תוך שעות בודדות עם בחור אקראי שלא תראי יותר. לחזור מתוסכלת הביתה ולישון, רק כדי לחזור על סדר היום הזה שוב ושוב.
אלו הן חייה של פארק יי סול, מורה צעירה אשר נתנה את כל חייה למען הילד...
יונג'ון לא נשאר זמן רב לבדו עד שאביו הגיע בחזרה הביתה מהעבודה, בזמן הזה הוא נשנש את החטיף שיי סול קנתה לו וצפה מעט בטלויזיה, צופה בסדרה נחמדה בשם "ווי באר בארס", סדרה מצוירת, אשר משודרת בערוץ קארטון נאטוורק, על שלושה דובים שונים ומתוקים. ואם ישאלו מי האהוב עליו? מיד יאמר שגריזלי... הוא פשוט אהב אותו יותר מידי! "יונג'ון, אתה בבית?" קריאה מפתיעה בעלת קול מוכר גרמה לילד לקפוץ במקומו ולאבד ריכוז מהסדרה, הצעיר מיד נענה לחיוב ורץ אל עבר הדלת, מזהה את קולו של אביו בשניות וקופץ עליו בחיבוק רחב ומוחץ. "איך היה בעבודה?" הוא שאל במתיקות, נותן לאביו לחלוץ את נעליו לפני ששניהם פנו אל הסלון והתיישבו על הספה כדי להשלים את הפערים אשר הצטברו בניהם במשך היום הארוך הזה. "היה בסדר מתוק שלי," ג'ונגקוק ענה לבנו הצעיר ומיד לאחר מכן הוסיף משפט נוסף אשר עניין אותו; "יי סול נשארה איתך גם הפעם?" האב שאל בתהיה, הרי אתמול המורה נשארה עם בנו עד שהוא חזר הביתה... והוא לא ישקר, הוא רצה לראות את המורה החביבה הזו שוב, הוא לגמרי רצה להפגש איתה שוב, לדבר איתה... לשבת על כוס תה שוב...
"היא ליוותה אותי הביתה ואז הלכה." הילד ענה לאביו כשמעט אכזבה נטפה מקולו, כאילו שהפציר באב הבודד ללכת ולהזמין את המורה לשבת עימו בביתם שוב. "יונג'ון, מה אתה חושב על המורה יי סול?" האב שאל בזהירות, מנסה להבין אם מה שהוא קלט מנימת קולו של הילד אכן היה אמת. "יי סול נונה מאוד נחמדה! אבל היא מתנהגת שונה כשאתה איתה... היא נהיית שקטה, היא מתביישת ממך!" הצעיר אמר בנחרצות, גורם לאביו לצמצם את עיניו בזמן שניסה להבין מה הצעיר רצה ממנו. "אבא! נו תהיו חברים כבר!" הוא צעק על הבוגר אשר לא ענה לו ושניות לאחר מכן ראה איך עיניו של ג'ונגקוק נפקחות לרווחה, כאילו שסוף סוף קלט לאן הילד חותר עם מילותיו.
ג'ונגקוק היה מופתע מעט ממה ששמע לפני כמה רגעים, הוא לא חשב שבנו הצעיר יעודד אותו לזוגיות... הוא בכלל לא חשב שילד בגיל הזה יחשוב על מערכות היחסים של אביו... אבל כנראה שלא כל הילדים בני השמונה פוחדים מ'חיידקי בנות.' "יונג'וני, אתה תהיה בסדר אם אני ויי סול נהיה זוג?" האב המודאג שאל בחשש, לא יודע בכלל אם גם המורה הייתה בעניין שלו כמוהו אך גם אם כן... הוא לא רצה שכל קשר, כזה או אחר, יפגע בבנו. "אני רוצה שתהיו ביחד! אני חושב שיי סול נונה מאוד חמודה ואני אוהב אותה מאוד מאוד!" הילד הנרגש קרא בשמחה, כאילו הבין כבר שלאט לאט, המחשבה על הזוגיות הזו נחרטה במוחו של אביו וגרמה לו לרצות לפעול בעניין.
"טוב יונג'וני!" האב קרא בזמן שקם מהספה והתמתח במקומו, מנסה להעביר את השיחה הזו למקום אחר בכל דרך שרק התאפשרה לו, "רוצה לאכול?" הוא הוסיף ושאל בזמן שהסתכל על המלאך הקטן אשר עוד ישב על הספה. "לא! יי סול נונה הכינה לי בשר." זה הגיב וגרם לג'ונגקוק להסמיק מעט, לא רק שהבחורה הזו דאגה לבנו מחוץ לבית הספר, ליוותה אותו הביתה ושיחקה איתו, היא גם דאגה שלא יפספס ארוחות... איך הוא לא מצא אותה לפני כן? "היא מכינה טעים?" ג'ונגקוק שאל וניסה להסתיר את החיוך המתוק שעלה על פניו, לא בטוח אם הוא שם משמחה על האושר של בנו או מהחיבה הרבה שהתפתחה לו למורה החייכנית. "יותר טעים ממך." בנו הצעיר ענה וצחק מעט, יונג'ון שמח מכך שאביו התעניין כך באישה הזו, בטוח בכך שהקשר בניהם יוכל להטיב לשניהם... וגם לו כמובן, הוא בהחלט ישמח לקרוא לאישה הזו 'אמא' ביום מן הימים.
~~~~~ למי שלא הבין בהתחלה... זו הסדרה האהובה על יונג'ון חחח ⬇️
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
~~~~~
אני יודעת שהפרק ממש קצר אבל הוא היה נחוץ כדי שאוכל להמשיך את הפיק... אגב אנחנו מתקרבים לסוף🙂 אשמח לתגובות אם אהבתם את הסיפור עד כה. לאב יו🦄
