אחרי האספה הלכתי עם פרסי לאגם וישבנו על שפת האגם ודיברנו שאנחנו מקווים שהשניים האלה לא אנחנו.
"רק שתדעי זה יהיה מוזר להיות אחים"אמר פרסי
"אתה בטוח תהיה אח מעצבן,מוח אצה"אמרתי
"ממש מצחיק"ענה פרסי
ואז נתתי לו נשיקה ארוכה למקרה שזה באמת אנחנו והלכתי לביתן שלי.
התעוררתי בביתן שלי מאוחר בבוקר אחרי שלא ישנתי כל הלילה במחשבות על משהו שאני לא זוכרת זה בחיים לא קרה לי.
קמתי מהמיטה התקלחתי התלבשתי ויצאתי לחפש את אחי הגדול.מצאתי אותו מדבר עם לוויתן אורקה,קראתי לו"היי פרסי בוקר טוב ממתי אתה קם כזה מוקדם?"שאלתי
"לא יודע קמתי בבוקר וטייסון לא היה שם אז יצאתי לשאול את הדגים והאורקה אמר שהוא שחה לארמון פוסידון"אמר פרסי
"הוא הלך בלי לומר לנו שלום?לא מתאים לו"אמרתי
"כנראה אבא קרא לו לעבודה דחופה" אמר פרסי
"אתה בא לאכול?"שאלתי
"כן אני בא" ענה פרסי
איך אני אוהבת את אח שלי חוץ מבימים שהוא מעצבן אותי שבא לי להרוג אותו אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגענו למחנה החצויים שחשבנו שהרג את אמא מינטאור ואז התחלנו את מסע החיפושים הראשון לממלכת האדס אז בכלל לא חשבנו לנצח את קרונוס.
הגענו לחדר אוכל וישבנו בשולחן פוסידון ואז אלכס אומרת לפרסי שלום ורואים שהוא ממש בקטע שלה
למרות שהיא בליגה אחרת בכלל.
"היי פרסי רוצה להיפגש היום באגם?"שאלה אלכס
"בטח למה לא"ענה פרסי
הוא התיישב לידי ואמר "יש בטח היא בקטע שלי סוף סוף"
"ברור ממש רואים עליה"גילגלתי עיניים
"נכון?"שאל פרסי
"לאאאא"אמרתי בכעס
ואז שמתי לב לסקוט מביתן אפולו "היי סקוט"אמרתי
"אה אנבת' מה נשמע?"שאל סקוט
"מעולה,רוצה להתאמן בזירה היום?"שאלתי
"כן בכיף"ענה סקוט
"אווווו סקוט"ליגלג לי פרסי
"סתום מוח אצה"החזרתי לו
סיימתי את האוכל ועפתי משם לפגוש את רייצל מצאתי אותה במערה שלה,לא היא לא איש מערות המערה מעוצבת כמו סוויטה עם כורסות וספות נוחות.
"היי רייצל,יש נבואה חדשה בפתח?"שאלתי
"לא שידוע לי למה?"ענתה
"סתם פרסי רצה לדעת אם יהיה לו שקט לזמן מה וגם אני כנראה שזה הדבר היחיד שאח שלי מסכים איתי"אמרתי
YOU ARE READING
THE Curse of Oblivion
Adventureאחרי שניצחו את קרונוס פרסי ואנבת' מצפים לקצת מנוחה ולדייטים אבל מחכה להם הפתעה שלא ישכחו. נבואה חדשה,חצויים חדשים,אויבים חזקים, הסיפור הזה היה הראשון שלי, אחריות הקורא בלבד אם יסבול מהכתיבה הגרועה שבסיפור.
