קמתי מוקדם בבוקר ואנבת' עדיין ישנה ניקיתי את קורי השינה, הלכתי למזרקה בביתן וזרקתי מטבע
"טייסון"אמרתי למזרקה
ואז הקשת בענן הראתה לי את טייסון בבית המלאכה מתחת לים דופק בפטיש על חרב.
"טייסון זה פרסי חיפשתי אותך לא אמרת לי שאתה הולך"אמרתי
"פרסייי כן מצטער על זה אבל אבא קרא לי דחוף כי היה צריך הרבה חרבות יש פה קרב שמתחולל בארמון מפלצות ים שהתעוררו אחרי הקרב עם קרונוס נלחמות בנו עכשיו."אמר טייסון
"אתה בסדר שם?צריכים שאני ואנבת' נבוא?"שאלתי
"אני ישאל את אבא"טייסון נעלם מהקשת וחזר אחרי דקה "אבא אומר שיש לכם בעיות משלכם אז אל תבואו אנחנו נסתדר."אמר טייסון
"טוב בהצלחה אחי"אמרתי מבואס שאני לא יכול לעזור להם,העברתי יד על הקשת בענן והיא נעלמה.
ישבתי על המיטה שלי מבואס "פרסי למה אתה נראה מבואס?"שאלה אנבת'
"יש מלחמה בארמון של אבא מפלצות ים שהתעוררו תוקפות אותם" עניתי
"אז בוא נלך לעזור להם" אמרה אנבת' והתיישבה
"אבא לא מסכים שנבוא לעזור כי יש לנו מסע חיפושים היום" אמרתי וקמתי לארוז תיק,שמתי את המגן שטייסון הכין לי והסתכלתי על התמונות שעליו מים המפלצות ונזכרתי בכל ההרפתקאות שעברנו שלושתנו,שמתי גם נקטר ואמברוסיה ובגדים.
אנבת' סיימה לארוז את התיק.והלכנו ביחד לאכול את הארוחה האחרונה במחנה עד סוף המסע חיפושים.
הגענו לחדר אוכל וישבתי לאכול פיצה וקולה בצבע כחול ואנבת' אכלה ביצת עין ובייקון.
אלכס עברה ליד השולחן וקראתי לה "היי אלכס בוקר טוב"
"בוקר טוב פרסי" חייכה אליי אלכס
"בחרתי בך לבוא איתנו למסע חיפושים את רוצה?"שאלתי
"ברור שאני רוצה,אני רק יארגן תיק ואני יחכה לכם בגבעה"הודיעה אלכס
"יופי" אמרתי
"אני כבר בחרתי בסקוט אתמול שיבוא איתנו והוא כבר מוכן" אמרה אנבת'
"טוב המסע הזה יהיה מעניין" גיחכתי
סיימנו לאכול והלכנו לכיוון גבעת החצויים באמצע הדרך רייצל עצרה אותנו
"היי חבר'ה רציתי להגיד לכם שלום ובהצלחה" אמרה רייצל וחיבקה אותנו
"ביי רייצל" אמרנו ביחד
עלינו לגבעת החצויים ושם חיכו אלכס וסקוט הסתכלתי פעם אחרונה על המחנה ועברתי את העץ של תאליה.
YOU ARE READING
THE Curse of Oblivion
Maceraאחרי שניצחו את קרונוס פרסי ואנבת' מצפים לקצת מנוחה ולדייטים אבל מחכה להם הפתעה שלא ישכחו. נבואה חדשה,חצויים חדשים,אויבים חזקים, הסיפור הזה היה הראשון שלי, אחריות הקורא בלבד אם יסבול מהכתיבה הגרועה שבסיפור.
