היינו באוטובוס בדרך לאורלנדו.
"הוא אמר לך מה הרמז במקרה?"שאלתי את אנבת'
"לא הוא אמר רק שזה בספרינג היל" אמרה אנבת'
"אני לא מאמין לו הוא בטח שיקר"אמר פרסי
"למה לו לשקר הוא קיבל מה שהוא רצה"אמרה אלכס
"אז למה הוא לא הרג אותנו שקיבל מה שהוא רצה?"שאל פרסי "כי אולי הוא רוצה להרוג אותנו באורלנדו" ענה על השאלה שלו
"טוב אנחנו לא יודעים מה יהיה שם"אמרה אנבת'
"אז נקווה שלא יהיה שם צרות"אמרתי
"בטוח יהיה שם צרות"אמר פרסי
הגענו לספרינג היל האוטובוס עצר בחוף ארננדו
"טוב הגענו"אמר פרסי והריח את האוויר
"אבל אין פה כלום" אמרתי
"אני ילך לשאול את הדולפין שם"אמר פרסי והצביע לים לא ראיתי שום דולפין
"בהצלחה"אמרה אלכס ונתנה לפרסי נשיקת פרידה
______________________
.פרסי.
נכנסתי לים וחיפשתי את הדולפין שראיתי שחיתי עמוק לתוך המים ואז ראיתי את הדולפין לכוד מתחת לרשת דייגים.הוצאתי את החרב ושיחררתי את הדולפין מהרשת,שאלתי את הדולפין אם הוא יודע על אבן שנמצאת באזור הוא אמר שיש הרבה אבנים בים
אבל הוא יודע על מפלצת שמסתובבת על החוף ואוכלת את הדגים שמתקרבים היא אכלה את האחים
של הדולפין.
שחיתי במהירות לחוף יצאתי לים ורצתי אליהם להזהיר אותם לפני שהספקתי להגיע אליהם עפתי כמה מטרים מהם ונחתתי קרוב למים,אבל לא ראיתי את מה שהעיף אותי הם רצו לעברי.
"אתה בסדר?"שאלו כולם
"כן כן אני בסדר ראיתם מה העיף אותי?"שאלתי
"לא זה היה נראה כאילו משהו בלתי נראה העיף אותך"אמרה אלכס
"כנראה זו המפלצת שהדולפין הזכיר"אמרתי
"איך ננצח מפלצת בלתי נראית"שאל סקוט
"נשתמש בצבע,נשפוך עליה צבע ואז נצליח לראות אותה כי נראה את הצבע"אמרה אנבת' והצביעה על דליים עם צבע במרחק כמאה מטר.
"את גאונה"אמר סקוט
פתאום ראיתי את סקוט עף אחורה ונוחת 20 מטר מאיתנו ונשכב על החול "סקוטטטט"צעקה אנבת'
" אני בסדר,לכו תשיגו את הצבע"צעק סקוט והתיישב
התחלנו לרוץ לכיוון הדליים אלכס הייתה לפני ואנבת' מאחורי,רצנו חצי מהמרחק וראיתי שאנבת' לא מאחורי ואז הסתכלתי קדימה ואלכס גם לא הייתה שם המשכתי לרוץ הגעתי לדלי של צבע והעפתי לפני ראיתי שהצבע פוגע במשהו מלפני ואז ראיתי מפלצת גדולה עם קרניים על כל הגב ועל הראש שתיים והצבע עשה אותה אדומה,הוצאתי את החרב במהירות והסתערתי עליה היא רצה לעברי ואז קפצה ממש גבוה מעלי ונחתה ליד מישהו ששכב על הרצפה
הבנתי שזה סקוט ורצתי לעזור לו.
____________________________
.סקוט.
ראיתי משהו בצבע אדום נוחת לידי והתיישבתי במהירות והתרחקתי מהמפלצת הוצאתי את הקשת וכיוונתי חץ יריתי לכיוון הראש שלה אבל החץ לא הזיז לה.הוצאתי את החרב ודקרתי אותה אבל גם זה לא עשה לה כלום והיא עדיין המשיכה ללכת לכיווני,ראיתי את פרסי רץ לעזור לי אבל ידעתי שהוא לא יספיק קמתי ורצתי לכיוון הים לא ראיתי את אנבת' ואלכס אז פשוט המשכתי לרוץ נכנסתי לתוך המים ושחיתי הכי רחוק שיכולתי אבל המפלצת תפסה לי ברגל פתחה את הפה שלה ובלעה אותי שלם ראיתי שהיה לה בטן בגודל חדר ואנבת' ואלכס היו שם.
"מתי נבלעתן?"שאלתי
"לפני 5 דקות"ענתה אנבת'
"חשבתי שאני עומד למות"אמרתי
"גם אנחנו חשבנו ככה"אמרה אלכס
"טוב אז איך יוצאים מפה?"שאלתי את אנבת'
"החרב שלך איתך?"שאלה אנבת'
"לא רק חץ אחד נשאר לי,זה יספיק?"שאלתי
"אפשר לנסות,תנסה לחתוך אתה הבטן שלה"אמרה אנבת'
קירבתי את החץ לקצה של הדבר הוורוד שראיתי ותקעתי הכי עמוק שיכולתי שמעתי את המפלצת שואגת והבטן שלה התחילה להתכווץ עלינו.
"תנסו לעצור אותה מלהתכווץ"צעקה אנבת'
נשענו עם הידיים על הצד של הבטן ועם הרגליים בצד השני ופתאום מצאתי את עצמי בחוץ על החול ואנבת' עליי ועליה אלכס.
"אחחח תרדו ממני"התלוננתי
"סליחה"אמרו שניהן
"איפה המפלצת?"שאלתי והסתכלתי מסביב אבל היא נעלמה,פרסי בא אלינו "תודה לאלים שאתם בחיים"אמר בחיוך
"איך הרגת את המפלצת?"שאלתי
"לא הרגתי אותה היא פלטה אתכם החוצה ונכנסה לים ונעלמה" אמר פרסי
"זו כבר המפלצת השניה שנעלמת לפני שאנחנו הורגים אותה זה כבר מוזר"אמרה אנבת'
"ולא קיבלנו שום רמז אמרתי לכם שהוא משקר"אמר פרסי
ואז שמתי לב לנצנוץ בחול הלכתי לכיוונו וראיתי חצי של פנינה נוצצת בכל הצבעים.
"חבר'ה אני חושב שזה הרמז שקיבלנו"אמרתי והרמתי את הפנינה מולם
"שמעתי על דבר כזה זו הפנינה המפורסמת של היפנוס,מחברים אותה עם החצי השני וזה נהיה אבן הזיכרון"אמרה אנבת'
"אני מנחש שהחצי השני אצל הענק שאנחנו עומדים לפגוש"אמרתי בייאוש
"טוב אז לאן עכשיו?"שאל פרסי
"לא יודע האבן לא מראה שום דבר,אולי אתה תנסה"
אמרתי והושטתי לפרסי את האבן
"תביא לי להסתכל שניה"אמרה אנבת' ובאה לקחת את האבן
"אני מסתכל עכשיו" אמר פרסי ושניהם תפסו את האבן בו זמנית,ופתאום אור בוהק פרץ מהאבן ונהיה שביל של אור עד האופק.
"זה סימן מספיק טוב בשבילכם" אמרה אלכס
"אני חושב שכן" אמר פרסי
"כנראה שתינו צריכים לגעת באבן" אמרה אנבת'
"טוב בואו נלך לפני שהאור יכבה"אמרתי
הסתכלתי מסביב וראיתי שכבר חשוך,היום השני למסע כבר הסתיים ונשארו לנו עוד 3 ימים.
הלכנו בעקבות האור כמה שעות עד שהוא נכבה ולא יכולנו לעמוד יותר אז הדלקנו מדורה והלכנו לישון אני נשארתי לשמור.
YOU ARE READING
THE Curse of Oblivion
Avventuraאחרי שניצחו את קרונוס פרסי ואנבת' מצפים לקצת מנוחה ולדייטים אבל מחכה להם הפתעה שלא ישכחו. נבואה חדשה,חצויים חדשים,אויבים חזקים, הסיפור הזה היה הראשון שלי, אחריות הקורא בלבד אם יסבול מהכתיבה הגרועה שבסיפור.
