עלילות לוקאס פאסקוורלי

פרק 2:

מסעדה קטנה על החוף. רעש הגלים, והשקט.
גייב כל הזמן זז מסביב לוקאס בחוסר מנוחה, מחפש אויבים אפשריים. "אני לא מבין אותך גייב" לוקאס אומר "המקום כלכך יפה, והאוויר נעים. תן לאווירה הנשגבת לאפוף אותך"
"אני מצטער לוקאס, שאני לא נותן לאווירה הנשגבת לאפוף אותי, אני עסוק בלשמור עליך" גייב ענה בעוקצניות צינית
"זה היה ציניות, חבר גדול?" "הה הה" אישר.
מלצרית הגיע לשולחן "תרצה לראות את התפריט ילדים שלנו?" שאלה בחביבות
"אין צורך" לוקאס פוטר אותה בנפנוף "אני בטוח שהתפריט עצמו יותר טעים מהמנות שכתובות בו, אני אזמין רביולי ברוטב שמנת פטריות עם פרמזן מגורר מלמעלה. או שאתם לא נותנים לילדים מנות של מבוגרים?" המלצרית היתה המומה, ובאופן אוטומטי פנתה לגייב, המבוגר שבצמד "תתני לו מה שהוא רוצה" הוא אמר והמלצרית הינהנה והתרחקה בהבעה פגועה במקצת.
כשהמלצרית התרחקה גייב אמר ללוקאס "אתה לא יכול לעשות את זה לאנשים אדוני"
"מי קבע?" לוקאס ענה "אף אחד,זה פשוט לא נחמד אדוני" גייב אמר ללוקאס. רבים האנשים התוהים למה האיש המגודל קורא לנער הצנום אדוני, אך לגייב וללוקאס זה כלל לא היה מוזר. ככה שומר ראש צריך להתנהג. פתאום מלצר הגיע לשולחן "תרצו לשתות משהו?" שאל ולוקאס ענה "תחסוך לנו את ההצגה הזו, אתה לובש סינר שהשאלת מהמלצר שבפינה, הנעליים שלך עשויות על פי הזמנה, והציפורניים שלך הרגע יצאו ממניקור, אתה איש הקשר שלנו, פיטר רונדה, ובחרת בתחפושת המגוחכת הזאת כדי לבדוק איזה נשק אנחנו נושאים" "כל זה נכון, מדהים!" "לא ממש, תרשה לי לעדכן שאני עצמי לא חמוש, אבל לגייב יש שני אקדחים, גלוק 17 וגלוק 19 בחגורה, רימון עשן בכיס ימין, רימון על קולי בכיס שמאל, וסכין הטלה בנעל, משהו ששחכתי גייב?" "האלה אדוני" "הא כן, ואלה באורך 80 ס"מ זה עונה על השאלה שלך?" פיטר לא נראה רגוע יותר, ובתוך תוכו נשבע לעצמו שיותר חא יענה למודעות מפוקפקות באינטרנט. לוקאס המשיך "וכל זה לא ממש משנה, כי בכל מקרה אן תעשה לנו תרגיל גייב יוכל להרוג אותך באמצעות אצבעותיו בלבד, מעוניין להזמין משהו לאכול? נראה שאתה מאוד צריך להכניס משהו לפה" ואכן פיטר היה חיוור מאוד. "אני בסדר" אמר פיטר, אך כעבור חמש דקות הזמין דק מקרל בתנור. כשסיים לוקאס לאכול, ניגב את פיו במפית והמתין בסבלנות לפיטר. כעבור זמן מה, פיטר סיים לאכול. "תודה על הסבלנות מר פאסקוורלי" לוקאס הנהנן והניח מכשיר הקלטה במרכז השולחן. "ועכשיו לענייננו...הגעתי לפה על פי בקשה שלך, ואני רוצה לראות הוכחות לפני שאני מתחיל להאמין" "הנה ההוכחה" פיטר אמר בקול רועד והושיט ללוקאס תמונה.
לוקאס בחן את התמונה וליבו קפץ. בתמונה נראה איש חיוור נועץ שיניו בדוב גריזלי. ניתן לזייף היום תמונות בעזרת כמה אפליקציות פשוטות, הוא אמר לעצמו היגיון ומיתן את ההתרגשות. "תבדוק את התמונה גייב" אמרתי והושטתי לו. "נראה אמיתי לכל הדעות" אמר לאחר כמה רגעים. "שלם לידידינו חצי מהסכום גייב. מחר ניפגש בכניסה לעיירה ותראה לי היכן הם גרים"
מר פיטר הנהנן וליקק את שפתיו. "ותיזהר לברוח לנו, גייב יכול למצוא אותך בקלות, וכשתיפגשו, אני לא מבטיח שזה יהיה נעים"
כדי להדגיש, גייב טפח לפתע על כתפו של פיטר ופיטר נבהל והתכווץ. "אני אהיה שם" הוא אמר ויצא מהמסעדה במהירות. "בא לך מיץ תפוזים?" לוקאס שאל לפתע את גייב. השאלה השגרתית כלכך העלתה חיוך על פניו של גייב "מאיום על חייהם של אנשים אנחנו עוברים בקלילות מפתיעה לדיבורים שיגרתיים" חייך גייב "אני מסכים, חבר גדול. זה באמת קצת מוזר לי" לוקאס היה מרוצה, עד מחר, הוא יכיר ערפד מדבר, וחשוב יותר, אינטלגנטי, בעל כוח ומתורבת. ולא רק ערפד אחד. משפחת ערפדים שלמה. חיוך נמתח על פניו. ושרירי פניו התנגדו לתנועה הלא רציונלית הזו. הוא קם ואמר "בוא נחזור למלון ידידי"

מה דעתכם על הפרק החדש?