♛ ♛ 21 Rules to a monster ♛ ♛ >>(Zayn Malik fanfic translated)~hebrew~

Chapter Four

"רוז " הקול הזה היה נמוך וגברי מדי בכדי להיות אמא שלי.
נרתעתי לצד המיטה , כמעט נופלת.. יד חזקה תפסה את התון שלי ומשכה אותי חזרה , ובעודי מעורפלת , אני נזכרת במה שקרה אתמול..כשההבעה המנומנמת שלי סוף סוף הסתלקה , הסתכלתי סביבי , רואה את עצמי  על מיטה ענקית
"קומי בייב " הסטתי את מבטי אל עבר הקול , רואה אותו קושר מגבת סביב מותניו "מתי אני חוזרת הביתה ? " ממש רציתי לבכות..אבל אין מצב שהוא יראה את זה.
"את בבית " מה זה אמור להביע ? "מה ? מה זאת אומרת ? " זחלתי ממצב שכיבה לישיבה "זה הבית החדש שלך , אין הרבה מה להבין ,את שלי , זה הבית החדש שלך ,עכשיו תפסיקי לשאול שאלות "  העברתי יד בשיערי , מנסה לסדר הכל מחדש בראש שלי.
הוא התלבש ואני התחלתי לחשוב על תוכנית בריחה.
הבית גדול , וסביר יותר להניח שאני אלך לאיבוד מאשר שאני אצליח לברוח.
נשפתי..מה אני הולכת לעשות לעזאזל? אמרתי לאמא שלי שאני אתקשר אליה מחר או בבוקר , עכשיו כבר קצת אחרי 12..אני כל כך בצרות.
"בואי " הוא היה לבוש בג'ינס שחור צמוד וגופיה ארוכה , שחורה עם כיתוב טורקיז של נירוונה ונעל נעלי בובה שחורות.
אני שונאת את הנעליים האלה , זה כל כך לא מתאים לגברים..
"רוז " הקול שלו היה כועס ואני הרמתי את ראשי , מבט מבולבל על פני.
עיניו התרככו "בואי " הקול שלו היה עכשיו עדין ומבקש.
ואני לא הבנתי איך הוא מחליף מצבי רוח ככה סביב השעון...כנראה אני אצטרך להתרגל..
קמתי , פותחת את הדלת ויוצאת החוצה.
הוא יצא אחרי וסימן לי לעקוב אחריו עם אצבעו.
ירדתי בגרם המדרגות הלא נגמר , בוחנת את הקומה התחתונה והמרווחת ביותר.
הוא פנה ימינה אחרי שסיים לרדת במדרגות ואני הלכתי אחריו  בהיסוס , סורקת את הסביבה ומחפשת דלת כל שהיא.
"בואי שבי "  עמדתי בפתח אה...לא מטבח..משהו כמו מזנון.
התיישבתי על אחת הכסאות בפחדנות ושמתי את ידי מעל שולחן הבר , מרגישה לא בנוח בלי החזיה שלי.
"קחי " הדגנים האהובים עלי עומדים לפני , אבל אני פשוט לא רעבה , יש לי בחילה "אני לא מרגישה ממש טוב " אני ממלמלת בשקט
"תאכלי "  יש אזהרה בטון שלו ואני נושכת את השפה שלי , מתלבטת.
הוא אמר שהוא יעניש אותי , וכל קטגוריות נשמעו כואבות.
אל פשוט אחזתי בקרטון וגררתי אותו לאט אלי , שמתי קצת בצלחת שלי ומזגתי חלב .
שחקתי קצת באוכל , אבל הריח של הדגנים הגיע לי לנחריים והקיבה שלי התחילה להשמיע קולות מפחידים.
את התחלתי פשוט לאכול..הרגשתי לא נוח תחת המבט שלו , נתתי לשיער שלי לכסות את פני.
"תגידי..ג'יידן היה טוב ?" ג'יידן? איזה..רגע מה ג'יידן קשור?
הרמתי אליו מבט מצועף , חושד
" אל תסתכלי עלי ככה , כאילו אני אשם ," חיוך נפרש על פניו "טוב אולי קצת " הוא ניסה להשפיל אותי , אבל אני השארתי מבט מצועף על פני לא נותנת למילים להגיע ולחלחל למוחי
"הוא די חיבב אותך'זה לא היה מזוייף לגמרי " זה עדין היה מעורפל ומבלבל
"יכול להיות ששיכנעתי אותו לשכב איתך , כדי שכשתגיעי אלי זה כבר לא תהיה בעיה.." מה לעזאזל..
"אתה חולה " נעמדתי נרתעת אחורה  " אתה חולה בראש " הקול שלי היה נגעל , לא רועד כמו שחשבתי שהוא ישמע.
" עשיתי את זה למען מטרה מוצדקת " הוא אמר בתמימות " אוקי , אני לא יודעת מה אתה חושב לקרות אבל זה פשוט לא יקרה.
אני הולכת להתארגן ואז אני מתחפפת מפה " המבט שלו הפך ממשועשע לזועם והוא זינק לעברי ונעמד לפני הדלת לפני שהספקתי לגעת בידית.
"את לא הולכת לשום מקום" אני הולכת אחורה והוא תופס במותן שלי , מסובב אותי ומצמיד אותי לקיר , האגן שלו לוחץ את שלי לקיר מאחורי.
"אני חושב שהייתי קצת נחמד מידי רוז , האם אני צריך להתחיל להעניש אותך ? " השפלתי את פני מפוחדת
"אל תחשבי אפילו להתבדח איתי על זה , כי את תחטפי " אני מצליחה לעצור את הרעידות שכמעט גורמות לי לפיק ברכיים.