''היונג אני אשן גם אצל חבר קרוב שלי ככה שאין לך מה לדאוג. אתה רוצה את המ'ס שלו?" אמר/שאל ג'ונקוק ''כן בייב אני אשמח'' ענה טאהיונג מוציא את הטלפון שלו נותן אותו לשני בכדי שיקליד את מ'ס, ''הינה'' הושיט ג'ונקוק חזרה לטאהיונג. ''היום איפה אתה ישן?'' שאל טאהיונג, ''אני חושב שאני אשאר כאן'' ענה השני.
-
כשירד הערב נאמג'ון הגיע לחדר כאשר שמע שהסטוץ של טאהיונג ישן איתם, דואג לשניים.
''טאה אתה לא חושב שזה קצת לא חכם להביא לפה חשפן שאתה בקושי מכיר ואתה רק משתמש בו אך ורק לצרכך האישיים'' אמר נאמג'ון, ''נו נאמג'ון, באמת-'' טאהיונג צקצק בלשונו ואז נאמג'ון קטע אותו ''אתה התקוונת לא לספר לנו?'' שאל נאמג'ון בהפתעה ''לא, זה לא ככה כן התכוונתי פ-פשוט א-'', ''טאהיונג תחסוך, ג'ימין עשה את הדבר הנכון בכך שסיפר לנו, הוא גם עשה זאת לביטחונו האישי, אנחנו לא יודעים באמת מי הוא. טאה אני מבקש תחשוב בהיגיון. הבאת פאקינג חשפן מאיזה מועדון שה' יודע מה הולך איתו. וחשפן שאין לך מושג בכלל מה הוא עושה או יכול לעשות'' סיים נאמג'ון לפרוק את דעתו בנושא, ''כן טאה באמת תחשוב על זה'' הוסיף ג'ימין נכנס לחדרו של טאהיונג וכך גם לשיחה. טאהיונג לא ענה חושב על מה להגיד, ''אני לא מבין אתם לא סומכים עלי?, אתה לא מאמינים למה שהעיניים שלי ראו? הבן אדם פאקינג נאנס'' כעס טאהיונג, ''טאה אין כל כך מ- ''הוו, שלום'' יצא פיתאום ג'ונקוק מהמקחלחת נאמג'ון נעמד בשנייה ששמע את המנעול של המקלחת נפתח, ''היי נעים להכיר אני נאמג'ון'' הציג את עצמו נאמג'ון מושיט את ידו ללחיצה וכך עשה השני ''אני ג'ונקוק, נעים להכיר'' ענה לו שג'ונקוק, ''אני מקווה שאני לא מפריע'' אמר ג'ונקוק בחשש ''לא, לא בייבי הכל טוב'' ענה לו טאהיונג מושך בזרועותיהם של נאמג'ון וג'ימין אל מחוץ לדלת. ''תקשיבו אני סומך עליו, על עיניים שלי והאוזניים ששמעו בברור את ההתחנניות שלו אז בבקשה תגידו לכולם לא לדאוג'' אמר טאהיונג כאשר עמדו מחוץ לדלת, ''אוקי טאה, אבל בבקשה תזהו מכל דבר, ואם קורה משהו אתם ישר אומרים'' אמר נאמג'ון נאנח ''יאפ, הסר דאגה מלבך'' החזיר לו טאהיונג ''ביי'' החליפו ביניהם לפני שטאהיונג סגר את הדלת.
-
''טוב מאוחר כבר אני הולך לישון גם ככה מחר אנחנו מסיימים את הלימודים בקולג' אז... כדי גם לך טאה'' אמר ג'ימין
''כן טאה בוא נלך לישון'' אמר ג'ונקוק, ''יו אנחנו באמת מסיימים מחר'' נשפת הקלה יצאה מטאהיונג שמושך בידו של ג'ונקוק לעבר מיטתו, ''רק בבקשה אל תעשו כלום'' ביקש ג'ימין ''כן, כן. ג'ימי אל תדאג'' אמר לו טאהיונג.
- - -
- בשעה הקטנה ביותר של הלילה כאשר כולם עמוקים בתוך שנתיהם הוא קם מזיז את ידו של השני בעדינות יוצא מהחדר וניגש לאותו המקום בו ידע שהשאיר שם את חברו הטוב ביותר.
הוא ניגש אליו לוקח את הסכין בידו ומעביר את אצבעו בעדינות רבה כדי להרגיש עד כמה חדה הייתה סכין, אולם היא רגילה אבל משמעותה מעלה בו את כל הזיכרונות שלו איתי עם היונג שלו, זיכרונות שהיה קשה לשכוח.
מחכה כבר לרגע בו יוכל להכניסה אל ביטנו היפה שלו, לסובבה, לשמוע את צעקותיו, על סליחתו, והוא ידע שעם סכין זו, היא, תגרום לו לסבול איך שהוא סבל - אולי אפילו פחות מאיך שהוא הרגיש אחרי עזיבתו -.
הוא חזר לחדר מכניס את חברו לתיקו שלו וחוזר לשכב לידו.
'הוא דפוק,
אני הולך להחזיר לו על זה בגדול.
חכה לי היונג אני נמצא מתחת לאף שלך,
אל תדאג אף אחד לא יעצור אותי,
הם יכולים לחשוד כמה שהם רוצים,
אתה היחידי שמעניין אותי,
אתה היחידי שמאמין למשחק שלי.
אתה כזה דפוק.'
---------------------------------------------------
סליחה על העיכוב הנוראי, אני בתקופה של המבחנים. אז זה לחוץ לי.
מצטערת❤
YOU ARE READING
His revenge/ Taekook
Fanfiction~It's hard to look at other faces when I want to see yours~ ''אתה השארתה אותי מאחור ואני מבטיח לך, היונג אתה תשלם על זה'' הוא בלתי ניראה, הוא נישכח כאילו לא היה קיים. אז הייתה מוכר בעלותו בתור לייסונג, צעק התחנן ואף אחד לא שמע, אף אחד לא ראה את הד...
