פרסי ג'קסון וכוחות האופל

לא צפוי

נ.מ-אפלה
ידעתי שהם מחפשים אותי אחרי מה שאמרתי בישיבה האולימפית.
הלכתי לכל מקום שיחפשו אותי בו ולקחתי את כל הרמזים שיכולים להובילו אליי והגעתי למקום שהכי לא סביר שאהיה בו, אל גאיה.

כן, אולי זה נשמע קצת מטורף ללכת לאויב, אבל אני לא רציתי להיצטרף אליה, רציתי עצה.
תבינו, קראתי קצת וגיליתי שאם מביאים לגאיה את נוצת הטווס של הרה והברק הראשון של זאוס אז היא מכריזה עליך הסכם שלום.

לקחתי את החצאיים של הברק ששברתי ואת כל הטווס של הרה ושכפלתי אותם אחרי תפילות רבות אל אימי ואבי המאמצים שטיפלו בי.
הלכתי אל עבר משכן צבא הענקים ברגל, אתם בטח שואלים 'למה לא השתגרת לשם ?' או משהו כמו 'ביזבוז של אנרגיה' וציקצוק לשון. הסיבה היא שהמחנה מוגן מפני דברים כאלה.

הוצאתי מתיק הצד שלי הנחוצה שתלשתי מהטווס והחיקוי של הברק השלם ששיכפלתי ונכנסתי פנימה עם ראש הגולגולת שלי.

כולם הסתכלו עליי מוזר, הם לא ציפו שאל עם ראש גולגולת ייכנס למחנה שלהם. האמת, הם לא ציפו שאף אחד ייכנס למחנה שלהם.
___________________________________

לא הרבה אחרי כל כך הרבה זמן המתנה אבל יש לי עומס לימודי, מחסום כתיבה, עוד 4 ספרים אחרים ורוב הסיכויים שלא יהיה המשך בזמן הקרוב