החיים טובים

דמעות של שמחה

הגשם זולג על פני במקום הדמעות שמסרבות לצאת. הגעגוע צורב בי. העצב חונק אותי. והגשם זולג. טיפה, ועוד אחת, ועוד. והאשמה מציפה אותי. אני נזכרת בה, עם מגפי גומי, מקפצת לה בשלוליות. אני לא יודעת אם זה אמיתי, או שמה הכל רק בראשי, אבל אני בכל זאת מחייכת. אני יודעת שטוב לה. ושהיה לה טוב לחיות. אז מי אני שאתעצב עליה, מי אני שאקלקל לה את השמחה? אני אני צוחקת. אני צוחקת בשמה. צוחקת לזכרה. אני מקפצת בשלוליות בשבילה. ילדה בודדה במגפי גומי שמקפצת בגשם וצוחקת כמו משוגעת. רטובה כולה. ופתאום כבר לא כל כך עצוב. והגשם שזולג על פני הופך לדמעות. דמעות של שמחה