"אחחחמ אחחמממ.." נאמגון מיהר להחזיר את תשומת הלב שהייתה שייכת לו קודם. "יש לי עוד משהו נוסף לומר.." טאהיונג התקדם מעט לכיוונינו אפרופו טאהיונג הוא די שקט היום הוא חולה או משהו?
"ביומיים הקרובים כמובן אחרי המשחק שלך גימיני.." נאמגון הצביע על גימין המחויך שהחיוך המציק לא ירד מפניו. "אתה רוצה למות?!" יונגי העיף את הקטן לאלף עזעאזל כשהוא בסך הכל ניסה לגרום לו גם לחייך מעט..
"אז ביומיים הקרובים," הוא כיחכח בגרונו, "לאחר חודשים עמוסים בהמון עבודה אנחנו נצא לחופש..." הוא עוד לא סיים להגיד את מה שהיה לו לומר וכבר גימין ויונגי התחילו לקפוץ כמו שני ילדים קטנים.
"אני מוקף במטומטמים.." נאנחתי לוגם לגימה קטנה מכוס הקפה שכבר לא היה כל כך חם אותו הכין לי ג'ין לפני כמה דקות. "טאהיונג אומנם," הוא שוב משך את תשומת ליבנו באותה דרך מעצבנת על ידי כחכוחים מעצבנים בגרונו.
"טאהיונג לא יבוא איתנו משום שהוא אממ.. לא כל כך מרגיש טוב." טאהיונג שיחרר אליו חיוך קטן והוא החזיר לו אחד גדול יותר.
"הובי וג'אנגקוק," הוא פנה אליי אני מניח, " תשמרו היטב על טאהיונג שלנו אה?" גיחכתי שולח לעברו חיוך קטן אבל הוא מיהר להביט לצד האחר.
מי יכול לשמור עליו טוב יותר אם לא אני??
אני מתכוון.. הוא ישמח להישאר איתי, לא?
אולי תהיה לי עוד הזדמנות איתו והפעם אני באמת אצליח להוכיח את עצמי היטב. אל תדאג טאהיונג, אני לא אאכזב אותך."אז שנצא כולנו למגרש?"
"קאאזזזההההה!!!" גימין צעק בדרכו לכוון הדלת כששמע שאנחנו מתכוונים לצאת. "שתוק כבר טיפש!" יונגי היכה אותו בראשו ובפעם השלושים בערך להיום. "אחחח זה כואב!!"
YOU ARE READING
Your Pain Is Mine [J.JK&K.TH]
Romantik#86 love הוא חשב שהוא היחיד בעולם, זה שקובע לאלו שסביבו ובכללי לכולם את החוקים. הוא לא האמין באהבה עד שהיא ניכנסה לחייו.. זה סיפורו של ג'און ג'אנגקוק (22) או קוקי כמו שכינו אותו מקורביו. בקצה השני של העיר סיאול- עיר הבירה של קוריאה הדרומית, גרו שני...