לילי אוונס: ההתחלה
פרק 3
ישבתי עם כמה בנות נחמדות שפגשתי ברכבת להוגוורטס שפתאום מישהו נכנס לתא שלנו. היה לו שיער שחור ועיניים חומות יפות. הוא אמר לי:"שלום. אני ג'יימס פוטר! מי את?" ציחקקתי ואמרתי:"הי. אני לילי אוונס" הוא חייך וראיתמ אותו מסמיק. לרגע היה נראה שהגלגלים במוחו חושבים והיה ניצוץ קטן של חיוך על שפתיו. פתאום הוא אמר:"רוצה לצאת איתי לדייט?" וואו. זה היה מפתיע. "אני רק בת 11!" אמרתי לו והיה נראה שזה לא מפריע לו. "נו? אז מה? תצאי איתי ואני מבטיח לך שאני לא אעזוב אותך. תצאי איתי ואני מבטיח ש... שאני אוהב אותך בכל ליבי, כי.. כי אני בטוח שזה אמור לקרות." רגע, מה? כל החברות שלי ציחחקקו ואני הייתי המומה. אמרתי לו שאני יחשוב על זה והוא הלך מרוצה ושמח. פתאום נעמד הל החלון שלידי ינשוף עם מכתב קשור לרגלו. לקחתי את המכתב והתחלתי לקרוא:
לילי אוונס היקרה.
אני, כל חיי לא חשבתי שירחיקו אותי מהנכדה היחידה שלי. כל חיי לא חשבתי שהיא לא תדע שהיא קוסמת. תחשוב שהיא מוגלגית מוזנחת. אבל לא עוד. עכשיו הגיע הזמן שתדעי הכל.
את יקירתי חצי ויליה. ביום מן הימים תדעי לשלוט בכוחותייך וביופיך, אך לעת עתה אני חוששת שתצטרכי להסתדר לבד. אוהבת מאוד, סבתא שלך.
זה מסביר הרבה מאוד דברים. כמו למשל כל הילדים מהגן שרדפו אחרי. או את הילדים בבית ספר שהסתכלו עלי כאילו אני מלאך או משהו. וזה למה ג'יימס אמר את כל זה עכשיו. אוף. בפעם היחידה שאני חושבת שמישהו באמת אוהב אותי זה נהרס. אוף אני שונאת את ג'יימס פוטר. ואני שונאת את אמא ואבא ואת סבתא ואת החברות החדשות שלי שמסתכלות עלי במבט מוזר. אוףףףףף. "אני ויליה" אמרתי והיתה שתיקה מביכה. "אה" ליה אמרה ושתקה. החלטתי שנמאס לי. אני עומדת להשתמש בכוח שלי שגיליתי. ולא בטוח שלטובה.
יצאתי מהתא. הרגשתי כוח. כאילו אף אחד לא יכול לעצור אותי. ניגשתי אל ג'יימס ההמום ונישקתי אותו על הלחי. הוא חייך אל חברו שהיה מהופנט אל היופי שלי. יצאתי מהתא שלהם והלכתי כמה צעדים אל התא שליד. נכנסתי. היו שם ילד שחור שיער וילד עם שיער בלונדיני, לבן כמעט, מרוח בהרבה ג'ל לאחור. שניהם נעצרו ממה שהם עשו ורק הביטו בי. ניגשתי אל הראשון ולחשתי לו:" רוצה לעשות אותי מאושרת?" הוא מיד הנהן בחוזקה ואמר:"כמובן יקירתי!" ונעמד. אמרתי לו שילך אל הבחור עם השיער השחור שבתא לידם ושירביץ לו. מגיע לו. ראיתי אותו הולך ואני אחריו. הוא נכנס לתא ונתן לג'יימס את הסטירה של החיים שלו! פתאום יצאתי מהטרנס שהייתי שרויה בו. הכוח שלט בי. אבל עד שהסתכלתי הם כבר הלכו מכות שניהם(הם עוד לא ידעו קסמים) ופשוט התקדמתי לכיוונם והפרדתי אותם. "אל תריבו!" אמרתי והלכתי בחזרה אל התא שלי. "טוב. אז איפה היינו?" שאלתי את חברותיי והתחלתי לדבר.
זה הכל להיום:)
מחר המשך؛)
