ג'ונגטא פרק 5:
השעה הייתה 6 בערב אחרי מלא פעמים שג'ונג היון נכנס לחדר ובדק מה איתו. ראה שהוא התעורר ג'ונג היון חימם לו מרק והגיש לו.
הוא עזר לטאמין להישען על המיטה בעדינות ואמר לו:"אתה צריך לאכול כדי להתאושש". ג'ונג היון לקח כף ומזג מהצלחת והאכיל את טאמין אחרי שסיים את כל הצלחת. ג'ונג היון שם את ידו על לחיו ואמר:"איך אתה מרגיש?" וטאמין ענה בחולשה:"יותר טוב,תודה שטיפלת בי" והוסיף ואמר:"אבל איך מצאת אותי?איך ידעת שאני נפצעתי?" "הייתי בחדר של המנהל,שוב, ואז תלמיד אחד בא אומר למנהל שנפצעת" "אה,אני מבין אבל מאיפה אתה יודע עזרה ראשונה"? ג'ונג היון ענה:"סיפור ארוך הרי אתה יודע שאימי רופאה אז אני יודע דבר שניים"טאמין הנהן ואמר:"אבל מה השעה"? והביט בשעון שהיה על השידה. ואמר בבהלה:"מה השעה 6 כל כך מאוחר אמא בוודאי דואגת לי" ג'ונג היון מיהר לענות:"אל תדאג,אני דיברתי איתה כבר והסברתי לה את הכל. אמרתי לה שתבלה אצלי את הלילה כי היא אמרה שהיא תחזור מאוחר"
טאמין הביט בו והנהן בהסכמה. ג'ונג היון הוריד את המגבת הרטובה מראשו,ובדק את מצחו וליטף את שערו. טאמין הביט בו בעיניים גדולות.
לאחר כמה דקות של שתיקה בעוד ג'ונג היון מלטף את שערו טאמין אמר:"תודה, על כל מה שעשית לי היום" "זה כלום" אמר ג'ונג היון "פחדתי שקרה לך משהו גרוע יותר נבהלתי מאיך שהיית נראה" והוסיף ואמר:"עכשיו אני רואה שקצת התאוששת,אתה יכול להגיד לי איך זה קרה????"
טאמין ענה בעצב והתחיל לספר שכמה ביריונים התנקלו לו והתחילו להרביץ לו,הוא ראה שמישהו שבר את החלון שהיה לידו. כנראה זרק אבן.
ג'ונג היון התעצבן והתאפק. הוא לא רצה להראות ליד טאמין כל כך כועס "בעוד כמה ימים שתתאושש תגיד לי מי החלאות שעשו לך את זה אני אפרק אותם ישבור להם את העצמות".
טאמין לא ידע מה להגיב.
ג'ונג היון נכנס למיטה מתחת לשמיכה עם טאמין וחיבק אותו, שם את ראשו של טאמין על חזהו וידו על בטנו של טאמין.
ג'ונג היון יכל להרגיש את חום גופו. טאמין נבהל ואמר בתירוץ:"אמא שלך בבית" ג'ונג היון הביט בו בחיוך ערמומי "תירגע,היא תחזור מאוחר והיא גם בכלל לא נכנסת לי לחדר היא רק עסוקה כל הזמן" טאמין הרגיש את כאבו של ג'ונג היון בדבריו כשאמר שאימו רק עסוקה כל הזמן הוא הבין בקולו שג'ונג היון בודד ולאמו אין זמן להתייחס אליו ובגלל זה הם כל כך מרחוקים.
ג'ונג היון נישק את מצחו ושניהם נרדמו אחד על השני.
