ג'ונגטא פרק 8:
היום המיוחל הגיע.
הקור והרוחות חדרו לחדירהם של ג'ונג היון וטאמין.
שניהם יצאו מביתיהם כאילו נתקלו אחד בשני.
טאמין אמר בגמגום:"אני בדיוק התכוונתי להעיר אותך"
"רציתי להפתיע אותך לפחות היום לקום מוקדם" אמר ג'ונג היון בחיוך.
שניהם היו לבושים במעילים מחממים ותיקים גדולים ועמוסים כל גביהם.
ג'ונג היון משך מגבו של טאמין את תיקו. "למה אתה לוקח את התיק שלי??"טאמין שאל בתהייה.
"מה עם הגב שלך לסחוב תיק כבד שאתה עדיין לא התאוששת לחלוטין" טאמין עשה פרצוף חמוץ ושניהח צעדו לבית הספר.
בהגיעם לכיתה התלמידים היו מרוגשים. עם תיקיהם ליד שולחנם. כולם דיברו בהתרגשות עד שהמורה הגיעה ואמרה שהאוטובוס מחכה בחוץ כולם היו לבושים במיעלים מחממים ויצאו לכיוון האוטובוס.
טאמין צעד במעבר האוטובוס. ג'ונג היון דחף אותו על מושב אחד והתיישב לצידו וחשב לעצמו 'מה הוא לא יכל להגיד לי לשבת? למה הכל באלימות'.
האוטובוס התחיל לנסוע. טאמין הוציא ספר. "אתה רציני הולך לקרוא עכשיו?" אמר ג'ונג היון והוציא את הפאלפון שלו שאליו היו מחובר אוזניות ושם אוזניה אחת באוזנו ואוזניה אחת באוזנו של טאמין הפעיל שירים רגועים ואז התחיל לצלם את שניהם ביחד שם את ראשו על כתפו של טאמין וצילם.
נתן לטאמין נשיקה על הלחי וצילם. טאמין הרגיש לא בנוח ואמר:" זה באמת נחוץ?!"
"למה יש בעיה??"
ג'ונג היון שם את ראשו על חזהו של טאמין ועצם את עיניו. ליבו של טאמין התחיל לפעם בחוזקה.
טאמין הביט בו, בפניו, שהיו כל כך קרובות אליו, הביט בשפתיו ורצה כל כך ללטף את שערו והשעין את ראשו על ראשו של ג'ונג היון
האוטובוס נעצר כולם התחילו לקום ממקומם. "ג'ונג היון הגענו תקום" טאמין קרא לו פעמיים הוא לא התעורר. טאמין העביר את ידו על לחיו וקרא לו שוב ג'ונג היון התעורר.
הם ירדו מהאוטובוס לכיוון הביתנים המורה התחילה לקרוא בשמות התלמידים שיהיו מחולקים לביתנים. המורה קראה בשמותם ושניהם הסתחבו עם תיקיהם הגדולים על גבם ונכנסו לביתן.
הביתן היה גדול ומרווח שני מיטות סטנדרנטיות מטבחון קטן.
טאמין התקרב למיטה השמאלית התיישב עליה והתחיל לפרוק את תיקו.
ג'ונג היון חשב לעצמו 'הוא והסדר שלו אייששש' לאחר שסיים טאמין אמר לג'ונג היון:"בוא, המורה אמרה שכל התלמידים אחרי שהם מסיימים להתמקם לבוא אל הביתן הראשי".
