Psycho

היי, אני אמבר. -1-

היי, קוראים לי אמבר ואני פסיכופתית.

בטח כשאתם קוראים 'פסיכופתית' אתם חושבים על האלה המשוגעים, אבל לא, זה לא פסיכופתיה.
אז בואו אני אסביר לכם מה זה פסיכופתיה.
אני נהנית מלראות אנשים נשברים.
אני אוהבת לשבור לבבות.
אני אוהבת לגרום לאנשים לבכות.
זה ממלא אותי, זה מספק אותי.
בעצם, רוב הפסיכופתים הם בעלי ביטחון עצמי גבוה, דימוי עצמי גבוה וחוכמה.
אז כן, זה לא שאנחנו שוויצרים, זה התכונות הבולטות אצלנו.
כשהייתי בכלא לעבריינים צעירים, פגשתי עוד אחד כמוני, פסיכופת, קראו לו נועם.
נועם היה הבן אדם הכי יפה שראיתי בחיים, הוא הסביר לי ממה נובעת הפסיכופתיה.
אצלו זה מלידה, אצלי זה מסיפור החיים שלי.

כשהייתי תינוקת, בת 3 בערך, כל מה שקיבלתי היה עלבונות מההורים שלי. הם לא האכילו אותי, ככה שהייתי יותר מידי רזה ואושפזתי כמה פעמים בבית חולים.
כשהייתי בת 4 זה הגיע לשיא. אולי הייתי קטנה, אבל אני זוכרת טוב טוב את מה שקרה.
אמא שלי אמרה לי שאני 'מכוערת מידי' כדי להישאר בבית. הבית שלי היה בקנדה, אבל היא הטיסה אותי לישראל כדי להיות כמה שיותר רחוקה ממנה.
במשך 6 שנים חייתי בבית יתומים. אף משפחה לא רצתה לאמץ אותי, הייתי לבד. הבן אדם היחידי שהיה לצידי הוא המנהלת של בית היתומים, שרה.
כשהגעתי לגיל 10, היא לא יכלה להשאיר אותי שם משום שהמקום היה עד גיל עשר, אז היא לקחה אותי תחת חסותה.
שנתיים לאחר מכן, היא לקתה בהתקף לב ונפטרה, זה היה הפעם הראשונה שהרגשתי את הסיפוק הזה. לא בכיתי, חייכתי.
עד גיל 14 גרתי בקופסאת קרטון בסמטה חשוכה ברחוב, למדתי בבית ספר שהרווחה מימנה לי וגם בו, חוויתי התעללות.

בגיל 14 כבר אובחנתי כפסיכופתית בדרגה גבוהה, כך כשקרה מקרה מסוים בבית ספר תמיד האשימו אותי בו.
עד שילדה מהכיתה שלי נרצחה בשירותים.
שם, כבר לאף אחד לא היה ספקות.
המשטרה הגיעה ולקחה אותי, ללא עדות, ללא חקירה. הם החליטו שאני אשמה.
הם לקחו אותי למוסד לעבריינים צעירים ובמשך חודשים הוחזקתי בבידוד, עם החליפה ההיא של האנשים החולים בפסיכופתיה.
הם חשבו שאני לא יכולה לשלוט בזה.
והם צדקו.
ביום הולדתי ה-15 הם הוציאו אותי משם ונתנו לי חלקת שינה עם נועם, אותו הילד שהסביר לי מה אני.
בקיץ, שנה לאחר מכן, המשטרה החליטה לפתוח בחקירה בגלל מקרה רצח נוסף שקרה באותו בית הספר שלמדתי בו ובגלל שאני בכלא, אני לא יכולתי לעשות זאת.
אחרי שהם גילו שאני חפה מפשע, הם שיחררו אותי מהכלא.
כפיצוי, הם נתנו לי דירה גדולה בתל אביב רק משלי, 24 מיליון שקל ומימון הבית ספר החדש והדירה על ידי הממשלה, כך שאני לא צריכה לשלם כלום.

אני, אמבר.
תלמידת כיתה יא', פסיכופתית.
נכנסת לבית ספר חדש,
חיים חדשים,
משפחה חדשה,
חברים חדשים,
סכנות חדשות.