If I were yours (פאנפיק הנוקמים)

נטשה רומאנוף

גרייס משכה החוצה קליע, היא קימטה את מצחה כשנטשה הביטה בה מודאגת.

"קליע?" גרייס שאלה. לוקי הנהן.

"זו תהיה ליידי נטשה". הוא אמר.

"למה קליע?"

"כי היא עוזרת להגן על העולם, ואחד מהכישורים שלה הוא עם אקדח". קלינט הסביר. משאיר מאחור את חיי העבר של נטשה. גרייס הנהנה לפני שהתעטשה, היא רעדה מתחת לשמיכה האדומה. נטשה הרימה אותה והלכה לכיוון המעלית "הנה, בואי נדאג שיהיה לך חמים ונעים", היא אמרה מחייכת לעבר גרייס. גרייס הנהנה ונצמדה אליה בזמן שרעדה, כשהמעלית נסגרה מאחור היא הסכלה על גרייס. "תרצי שאני אתקלח איתך?" גרייס הנהנה בהיסוס

******************************

נטשה חייכה כשגרייס שיחקה עם הבועות בשמחה, היא ישבה בחיקה של נטשה, פשוט נהנית מהמים החמים, נטשה הביטה בצלקות הישנות של גרייס והפציעות החדשות כאב וצער בליבה, גרייס הייתה כל כך צעירה, העובדה שאבא שלה היכה אותה ככה, גרם לה לרצות לצוד אותו....

"אמא~ תסתכל~" גרייס אמרה, מטלטלת את נטשה מתוך מחשבותיה, היא חייכה אל זקן הבועות של גרייס. הלב שלה נמס כשהיא הבינה שגרייס קראה לה אמא, חלק ממנה ידע שאמא של גרייס נפטרה, זה מסביר איך אבא שלה היה יכול להתעלל בה כמו שעשה.

"את נראית מתוקה". נטשה אמרה. הייתה נקישה על הדלת וקלינט פתח אותה ונכנס פנימה, העיניים של נטשה התרחבו.

"קלינט חכ-" היא הסתובב והמשך להסתובב עם הפנים לקיר, נטשה כיסתה בזריזות את החזה שלה עם היד הפנויה שלה.

"ס-סליחה". קלינט גמגם, הפנים שלו נצבעו באדום בוהק. הוא הבחין בגרייס דרך המראה

"ט-טוני שלח אותי להביא את הפיג'מות, הוא אמר שלא יהיה לך אכפת". הוא אמר.

"תודה, סליחה לא חשבתי שהוא ישלח אותך כדי להביא את זה, אני נשבעת שהוא מנסה לעצבן אחד מאיתנו או להביך אותנו למוות". היא אמרה, גרייס טיפסה מחוץ לאמבטיה.

"מר קלינט! תראה!" גרייס אמרה בהתרגשות. הוא העיף מבט לעברה מחייך חיוך קטן.

"חמודה". הוא אמר. "אני פשוט אשאיר את השקית כאן על הכיור". הוא אמר, מניח את השקית ועוזב במהירות את החדר.

"למה הוא היה כולו אדום?"

"טוב, כשבנים מתבגרים, הם מוצאים בנות חמודות, אבל בגיל שלנו, אנחנו לא מסתכלים אחד על השנייה עירומים אלא אם כן... אלא אם כן אנחנו ממש, ממש, מחבבים אחד את השנייה, ולפעמים בנים מתוקים מספיק בשביל להסתובב כשאנחנו עירומות". נטשה הסבירה בזהירות.