פרק 9

2.2K 198 8
                                    

מיילו התיישב על הדשא הרטוב מלחות, והסתכל על השמיים, תוהה למה הוא לא מצליח להיזכר.

מה קרה באותו יום?

________

בלי לחשוב הרבה על מעשיו, התחיל לצעוק אל השמיים. צעקה ארוכה ומשחררת שבסופה חייך חיוך קטן. הוא הרגיש תחושת סיפוק כששמע את ההד הנשמע בגלל ההרים שמקיפים את היער.

שוב פעם, צעקה.

הצעקות גרמו למיילו להרגיש חופשי, כמו ציפור שעזבה את הלהקה אחריה עקבה כל חייה.

כששמע צעדים מתקרבים אל כיוונו, מיילו קם ממקומו, מסתכל מסביב בחשש. הוא התחיל לרוץ אל כיוון המקום ממנו חשב שבא.

פאק.
מה אם אני לא אצליח לצאת מכאן הלילה?
יש כאן חיות פראיות, צעד אחד חזק מדי והן מוצאות אותי.

״מיילו.״ נשמע קול.

אותו קול גרם לליבו של מיילו להפסיק לפעום לרגע. בחייו לא חשב שלשמוע קול של מישהו ירגיע אותו כל-כך אך ילחיץ אותו באותו הזמן.

״מיילו!״ אותו קול נשמע מתקרב אליו.

״מ-מה אתה עושה פה?״ מיילו שאל את הנער עם השיער המבולגן שעומד מולו.

מה רקס עושה כאן?
הוא עקב אחריי? זאת יכולה להיות הסיבה היחידה ההגיונית.

״אני יכול לשאול את אותו הדבר.״ חייך רקס, מתקדם אל הנער הלחוץ, קד קידה שמיילו לא ידע אם לפרש כלעג.

מיילו קם ממקומו והסתכל מסביב, בודק אם באו אחריו עוד אנשים.

״אתה לא הולך להגיד לי שזה צירוף מקרים, כן?״ האציל קימט את גבותיו, החשד מתגבר מרגע לרגע.

״לא, אני עקבתי אחריך.״

שקט של כמה שניות בהן שמעו את העלים שזזים מהרוח הקרירה שגרם למיילו לצמרמורות בכל גופו.

״למה?״

״אני לא אוהב שאתה מסתובב לבד. במיוחד במקום שלא מסכימים לך להיות בו.״

מיילו לא האמין למה שרקס אמר. גם אם היה רוצה להאמין, לא יכל. אין מצב שהנשלט שלו רק דואג לו, זה לא הגיוני.

אבקת הקוטב (boyXboy)Where stories live. Discover now