"מציאות שונה? מה זאת אומרת?" שאלתי, עדיין מעט חשדנית.
הוא שתק לכמה דקות, וכשדיבר לבסוף נשמעה בקול שלו נימת היסוס,
"את חיה במציאות שלדעת רבים היא בידיונית" קולו התייצב "אך לעומת זאת יש רבים שבטוחים שהמציאות שלך, שלכם, אמיתית."
"ברור שהיא אמיתית!" התפרץ פרסי
"עכשיו אני יודע שאתה צודק." אמר האיש. אויש, שכחתי את שמו. נקווה שזה לא חשוב.
"עכשיו?" שאלתי "לא אמרת שאתה מי שכתב אותנו או שקר אחר בסגנון?" עשיתי מרכאות באוויר למילים 'מי שכתב אותנו',
"אני אכן מי שכתב אתכם.
אבל חשבתי שהמצאתי עולם בידיוני, שמשוךב רק במקצת עם סיפורים מיתולוגיים שאני מאוס אוהב, לא היה לי שום מושג שהוא אמיתי!
חשבתי שברגע שנגמרה הסדרה הזמן אצלכם הוקפא...אתם יודעים, שהחיים שלכם נשארים באותה הנקודה. כמ אתם רק דמויות.
מעריצים, כמובן, קצת ביטלו את דבריי. הם אמרו שאתם אמיתיים לגמרי והמשיכו לכתוב עליכם ועל העולם שלכם בלעדיי גם כשלא מצאו עוד ספרים!
בדיעבד, הייתי צריך להקשיב להם. אני מאוד נרגש לפגוש אתכם."
כולנו שתקנו.
"הו אני מצטער, הייתי נרגש מכדי לתפקד בתור מארח טוב. תרצו משהו לאכול או לשתות?"
קולו של ריק שבר שוב את הדממה.
"לא. זה בסדר, תודה." עניתי בהיסח דעת ופרסי נעץ בי מבט זועם,
"בטוח?" שאל ריק, שראה את המבט.
"כן" עניתי. עדיין לא סמכתי עליו, אז בטח שלא רציתי לאכול מהאוכל שלו, מה אם הוא מורעל?
אני כבר עברתי הלאה אבל מסתבר שפרסי לא.
"למה אתה נרגש? למה שתתרגש לפגוש אותנו?"
היה נדמה לרגע שצל של חיוך חוצה את פניו של ריק לפני שענה "כל סופר חולם לפגוש את הדמויות שהוא כותב עליהן."
פרסי שתק וכך גם אני, מה כ ר היה לי להגיד?
אגב, נזכרתי בשמו של האיש. זה היה ריק,.
לבסוף היה זה ריק ששבר שוב את הדממה "אז..איך הגעתם הנה?" שאל אותנו, וסקרנות רבה נשמעת בקולו.
"בשער." עניתי ולא הרחבתי, על אף שראו שריק משתוקק לשמוע עוד.
- - - - -
יש פה 306 מילים תהיו גאים בי.
YOU ARE READING
בחזרה למציאות // פאנפיק פרסי ג'קסון
Fanfikce"מי אתה?" תבעתי לדעת "ברגע זה? בן האדם הכי מאושר בעולם." ענה הזר מה יקרה כשפרסי ואנבת' יפגשו את דוד ריק? מה יקרה כאשר יגלו שכל חייהם היו שקר? ---- הסיפור הראשון שלי, תהיו עדינים
