בחזרה למציאות // פאנפיק פרסי ג'קסון

בחזרה למציאות , חלק ג'

ישבנו בשתיקה זמן מה עד שפרסי שבר את השקט.

"למה?" הוא שאל, בקול מעט חנוק.

- "מה זאת אומרת למה?" שאל אותו ריק ופרסי ענה;

"למה הרגת את ג'ייסון? למה גרמת לנו חשוב שליאו מת? למה הרסת הכל?!"
לקראת סוף דבריו קולו עלה לצעקה ואני מיהרתי להרגיע אותו.

לרגע, ריק נראה מעט המום אך לאחר שניה הוא התעשת והינהן,
"אני מצטער" קולו היה שקט "אני באמת מצטער על כל הסבל שגרמתי לכם, אבל לא ידעתי..לא חשבתי שאתם באמת סובלים..הרי הייתם..אתם..רק דמויות בסיפור שלי"

קולו נשאר שקט וחושש כשאמר זאת, הוא פחד כנראה מעוד התפרצות מצידנו.

וטוב, ההתפרצות הזו בהחלט הגיעה.

"מי נראה לך שאתה?" התחלתי בקול תקיף
"למה נראה לך שאתה חלק מהאלים ושאתה יכול לעשות מה שבא לך? איבדתי את החבר הכי טוב שלי בגללך. זו אשמתך, הכל אשמתך. בגללך לוק.."
קולי נשבר "בגללך לוק הפך לרע. הכל בגללך. אני שונאת אותך."

את החלק האחרון כבר צעקתי ולפתע קרסתי לאחור, גופי היה משותק ולא יכולתי להניע שריר,

בראשי רצו מחשבות רבות כל כך שלא יכולתי להתרכז רק באחת.

ראיתי במעורפל את ריק ופרסי רוכנים מעליי ואז הכל החשיך.

----
הערת הכותבת, שנתיים אחרי פרסום הספר.
19.5.22, אני עורכת את הספר ואין לי אפילו כוח לנסות לערוך את הפרק הזה. הוא פשוט נוראי.
אז בואו נאחל לאנבת' החלמה מהירה ונמשיך לפרק הבא.