אמילי.. האם את תרצי?..

פרק אחרון חלק 1

חילקתי את הפרק הזה לשניים אז מסתבר שזה לא פרק אחרון.
הפרק הזה יצא לי 2000 מילים ואני לא רוצה שיהיה לכם יותר מדי.. אם הייתי מעלה גם את החלק השני זה היה הופך ל5000 מילים ואפילו יותר. אני אעלה את החלק השני כנראה מחר.❤
קיצור תהנווו❤

אני כבר כמעט שנה כותבת את הספר הזה וזה ממש מוזר לסיים אותו עכשיו....
עברתי עם הספר הזה את התקופות הכי קשות שהיו לי עד עכשיו בחיים שלי...
היו תקופות שרציתי לפרוש כי ראיתי שאין ביקוש לספר אבל לאט לאט הבנתי שיש כמה אנשים שמעריכים את הכתיבה שלי. בהתחלה הייתה רק אחת. והיא זאת שנתנה לי את הכוח להמשיך כי הרגשתי שאני פשוט כותבת לעצמי ואז נוספו עוד כמה..
תודה רבה. באמת. המשכתי בזכותכן.. המשכתי במה שאני אוהבת לעשות ולא וויתרתי..❤

בום.. האורות נכבו.. כל האולם בדממה.
החושך הזה שטף אותי.
ומוזיקה נדלקה.. השיר הזה כל כך מוכר לי...

All of me.
'Cause all of me
Loves all of you
Love your curves and all your edges
All your perfect imperfections
Give your all to me
I'll give my all to you
You're my end and my beginning
Even when I lose I'm winning
'Cause I give you all of me
And you give me all of you, oh
האורות נדלקו...
הקהל עומד בדום כאילו ראו חייזר עכשיו.
אנחנו מצטערים זו תקלה... אמרו מהרמקולים...
השיר ששרתי נדלק חזרה...
המשכתי לשיר...
סיימתי וירדתי מהבמה.. עדיין טיפה בהלם ממה שקרה פה עכשיו..
את בסדר? הסוכנת שלי שאלה אותי..
כן אני בסדר.. עניתי
את בטוחה? זה בגלל הפחד שלך מחושך? היא שאלה בדאגה.
אולי... עניתי
חזרתי הביתה... ועליתי ישר לחדר.. אין לי כוח לתחקור של אמא שלי.
הורדתי נעליים ונכנסתי לחדר מקלחת..
הורדתי את בגדי ואת האיפור ונכנסתי למקלחת..

יצאתי מהמקלחת מרגישה קצת יותר טוב...
מה קרה לי? למה אני לא מרגישה טוב?
פתאום נזכרתי.. אני שרתי לגימין את השיר שהיה מופעל כשהיה חושך.
יצאתי מהמקלחת וניגשתי לטלפון שלי...
כרגיל... אף הוגעה מאף אחד..
כשעזבתי חשבתי שאני סו רי ולי הון נשאר חברות.. אבל זה לא קרה.. או יותר נכון כמעט... אנחנו מדברות מדי פעם אבל מרגישים את הריחוק.. הריחוק הזה חונק אותי. אני מרגישה לבד מתמיד. פעם. גימין היה פה כדי לנחם אותי. די להגיד לי שאני לא לבד כמו שאני חושבת. אבל עכשיו המקום שלו ריק ובטח המקום שהיה שלי אצלו כבר מישהי אחרת תפסה. זה דיי ברור... אם הוא בחר בי כנראה שהרמה שלו נמוכה ממה שחשבתי. זה הזוי בשבילי שבנאדם מושלם כמוהו ליטרלי הסתכל לכיווני. זה בלתי אפשרי בשבילי וככול שאני חושבת על זה יותר כואב לי הרבה יותר.
אספתי את יערי בגומיה השחורה האהובה עלי. כן. יש לי גומיה מכיתה ג'. אם זה היה חוקי. ונורמלי אפילו טיפה הייתי מתחתנת איתה. היא באמת היחידה מכל הדברים שהכרתי ואהבתי שנשארה. נשארה בצורתה המקורית. אני אזהה אותה בכל מצב.
ירדתי למטבח... אין שום דבר במקרר.. אוף. ההורים שלי כל כך עסוקים בהכל שלדאוג לאוכל בבית זה סרט.
עליתי לחדר שלי ושמתי עלי סוודר. אולי לצאת קצת יהיה לי טוב. בכל זאת... כנראה שהיום בלי לדעת בכלל קרה הדבר שהכי פחדתי שיקרה... חושך בהופעה.. אולי זו רק אמונה תפלה שלי אבל אני באמת חושבת שזה מזל רע. דווקא הפחד הכי גדול שלי הופיע שם.. היום.. עם השיר הזה.
לקחתי את הארנק שלי ויצאתי. הזמנתי מונית שתקח אותי לסופר הכי קרוב. בכל זאת. ירושלים עיר נורא גדולה.
אני עדיין לא ממש הסתגלתי לחיים פה.. הכל כל כך חדש לי. הקטע עם הכותל שנמצא פה. היהדות. זה מלחיץ אותי כל הסיםורים האלו על משה וקריעת ים סוף וכיבוש הארץ. בחיי איך אפשר להאמין לכל הדברים האלו אם אין לך הוכחות. אבל את האמת שזה גם טיפה יפה... הם סוכים על אלוהים עד כדי כך שהם לא צריכים שום הוכחות. זה מושלם מבחינתי... אני מקווה שלאט לאט אאמין יותר ויותר.
הגענו.
שילמתי לנהג.. על מה את חושב כל כך בריכוז?. הוא שאל.
שום דבר... עניתי לו.
את מהארץ? הוא שאל עוד שאלה.
אני במקור מארגנטינה אבל השנה עברנו גם לקוריאה אבל מהר מאוד באנו לפה.
אני יכול לשאול למה? אני שואל מסקרנות.. אני מקווה שזה לא מטריד אותך...
זה בסדר.. אני פשוט עדיין לא רגילה לכל החיבה שיש לכם לאנשים. הקרבה ביניכם ממש מוזרה. אבל זה משמח. אה... בנוגע לשאלה שלך.. אחי נכה... אנחנו מנסים לטפל בו.. בהתחלה באנו לקוריאה כדי לנסות טיפול חדש.. אבל לא רק שלא הצליח אלה גם קרה לו משהו שם שגרם להורים שלי לחזור לארגנטינה..
הבנתי... סליחה על החטטנות.. לא התכוונתי. אני רגיל לישראלים.
זה בסדר. שיהיה לך לילה טוב. תודה רבה על הנסיעה.
לא שהיא הייתה בחינם את יודעת חחח
נכון חח....
טוב להתראות.
ביי
הלכתי קצת עד שהגעתי לסופר. אני לא ממש בטוחה איך קוראים לרשת הזאת אבל היא נמצאת בכל מקום בישראל. שופרסל? אמאלה מוח ישראלי זה וואו.
האנשים פה ממש נחמדים. אני אוהבת את המדינה הזאת.
ערב טוב. אמר לי השומר כשנכנסתי לסופר.
לא הבאתי איתי רשימה. מי חכמה? אני חכמה. מי חכמה? אני חכמה. לא משנה. זה מוזר.
ביצים, חלב, קטשופ, קורנפלקס... דברים רגילים כאלה. אוף ממתי החיים שלי ניהיו כל כך משעממים.
וואה. רעיון צץ מראשי. אני הרי עכשיו רווקה. אולי יעשה לי טוב ללכת לאיזה מועדון. אבל אוף... אני לא רוצה להתחרט על זה... הרי הישראים ממש נחמדים. זה יהיה לי טוב להכיר נערים בגילי
(הוו אין לי מושג כמה היא טועהה)
סיימתי את הקניות במשהו כמו חצי שעה. התורים פה יותר טובים מקוריאה אבל למה הכל חייב להיות בעברית וואי. אני אומנם חכמה אבל הלו. אני מדברת 5 שפות. זה יותר מדי למוח הקטן שלי. עברית זאת השפה הכי קשה שאני מכירה. באמת. כל החוקים המיורים האלו. הבניינים. פועל. שם עצם. אכלתם תראש. תנו לדבר וזהו. אני באמת כל כך מקנאה בישראלים שנולדו מציאות זאת ולשפה הזאת. בשיל מה להוסיף ח' ור' לכל דבר. נשבעת שעד שהצלחתי להגיד ר' עבר המון זמן. ליטרלי הגעתי למצב שאני מגרגרת מים בפה כדי להצליח. אבל בסוף הצלחתי. אני הרי גאון, לא?
לקחתי מונית הביתה... הפעם הנהג לא שאל שום דבר. תודה לאל.
שמתי את הקניות במקום ועליתי לחדר שלי להתארגן.
שמתי שמלה שחורה לא קצרה מדי. משהו באמצע. התאפרתי דיי כבד. אני רוצה הלילה להיות מישהי שאני לא. אני רוצה לשבור את החומות שבניתי לי עם השנים. אפילו רק לערב 1.
יצאתי לבחוץ.. אה. ואל תחשבו שאני סתומה. אני לא עד כדי כך. לקחתי גם את המפתחות לרכב של אבא ואמא וגם הזמנתי איתי מישהי שהכרתי בסופר לפני שבועיים בערך. היא גם רוצה טחפה לברוח מהמציאות. אנחנו דיי דומות. זה נחמד.. אבל אנחנו עדיין לא בקשר של בסטיז... אנחנו לא כל כך חברות... אני רוצה לבנות את זה. שלפחות משהו יהיה לי בכל התאום הזה.
היא שלח לי את הכתובת ונסעתי לשם. היא יפה. הרבה יותר ממני. הרבה הרבה יותר ממני. היא גם שובבה... אין לה חבר.
תחילתה של ידידות מופלאה לא חושבים?
היא כיוונה לי את הגיפיאס למקום.. היא אמרה שהיא כל הזמן הולכת לשם לבלות טיפה. לשכוח טיפה. היא אמרה גם שיש שם מלא בנים חתיכים אבל הפנמתי את המצב בארץ. חתיכים בחוסר. משמעותי.
ירדנו מהאוטו וסידרתי לעצמי את השמלה.. זוהר.. הזאת שבאה איתי נראית קצת יותר מדי חשופה.. באמת שאין לי מושג איך יש לבנות האלו כל כך הרבה אומץ. אני אף לא הייתי מסוגלת לצאת ככה מהבית.
נכנסנו למועדון.. המוזיקה מחוררת לי את האוזניים והאדרנלין עולה.. זוהר תפסה לי במוטן והובילה אותי לדרך לא ידועה בין כל הנערים והנערות... כולם שתויים. נראים משוחררים.. כאילו אין להם דאגות בחיים.
בחור ניגש אל זוהר.. היא התקרבה אל האוזן שלו ולחשה משהו שגרם לו היות מופתע וישר להעלם.
מה אמרת לו? שאלתי בסקרנות.
שיש לי חבר.
מרושעת. הוא דווקא נראה חמוד.
בתחת לי חמוד.
וואו עדיין לא הרגלתי לשפה. לאט קצת עם הקללות.
זוהר הזמינה משהו לי ולה. נחמד בסך הכל. מוזיקה שמחוררת לי את האוזניות. לבלות עם מישהי שאני בקושי מכירה. גן עדן.
שיתי את המשקה השקוף ורוד עדין הזה שהיא נתנה לי. טעם ממקר. וואי... חייבת להשתכר הלילה.
הזמנתי עוד אחד.. ועוד אחד.. הרגשתי את האלכוהול זורם לי בדם וגורם לי לתחושה יותר רגועה. אני מקבלת סחרחורת לרגע...
את כבר שיכורה? זוהר שאלה.
אני טיפה חלשה בדברים האלו אבל אל תדאגי. אני לא אקיא לך על כל החתיכת בד שאת לובשת.. צחקקתי. אוי ואבוי אני שיכורהה. המוח שלי כבר לא מתפקד כראוי.
נקודת מבט כללית:
בואי נלך הביתה. זוהר אמרה לאמילי.. אבל רק הגענוו!. אמילי צעקה על זוהר.
אנחנו לא נשארות פה. יש לי עוד תוכניות להלילה.
זוהר סחבה את אמילי לאוטו והשכיבה אותה בספסל האחורי... היא עלתה מעליה...
נקודת מבט זוהר:
וואי הילדה הזאת חסרת תקנה. ליטרלי יצאה עם מישהי שהכירה בסופר לפאב עלוב. וואי מה שאני הולכת לעשות לך אמילי. את תתחנני לעוד.
תחכי פה... נלך למקום בטוח.
התיישבתי בכיסא הנהג ונסעתי למקום האהוב עלי. הנהר . אין שם אף אחד כי הוא מפחיד. מספיק טוב בשבילי.
החנתי ויצאתי מהאוטו אל אמילי. היא חצי פה חצי בעולם משלה.
את מרגישה טוב? שאלתי בדאגה מזוייפת.
כן אני בסדר.. רק איה אנחנו.
את תגלי עוד מעט...
קר לי... אמילי התבכיינה.
עוד מעט תאמיני שלא יהיה לך קר.
טוב... היא מלמלה..
את רוצה שאני אגרום לך להרגיש טוב? שאלתי בזמן שאני מורידה את חתיכת הבד שעטפה אותי. נשארתי עם חזייה ותחתונים.
כן... כואב לי קצת הראש... היא ענתה.
תזכרי שאת זאת שביקשת.
עליתי מהר מעליה והתחלתי לנשק אותה. היא התנגדה.. אבל פח. מי היא שתתנגד לי.
סגרתי את הדלת של המכונית ונעלתי. כמובן שאני חכמה. שמתי נעילת ילדים. יא לא יכולה לצאת גם אם היא ממש רוצה.
המשכתי לנשק אותה תוך כדי שהורדתי לה את השמלה...
יש לך גוף סקסי. קשה לי עם זה. ירדתי לאט לאט במורד גופה עד שנעצרתי מול איברה שהיה מכוסה בשכבה דקה של תחתונים.
את רוצה בתוך או מעל?
מה? היא שאלה אותי בבלבול. היא בעולם של עצמה. ניתן לה.
הורדי את תחתוניה. פאק. היא רטובה. לא ידעת שהיא נמשכת גם לבנות.
התחלתי לשפשף את איברה והיא התחילה לגנוח.. הכנתי אצבע ועוד אצבע. אני צריכה לשגע אותה.
אף אחד לא נגע בך?
לא. היא אמרה בעונג.
צירפתי את לשוני למשחק והתחלתי להגביר קצב. מה שגרם לנשימותיה להתגבר.
לאלא. לא לגמור. עדיין לא. אמרתי לה.
פשטתי ממני את החזיה והתחתונים והתיישבתי בין רגליה.
הנחתי את איברי ע איברה והתחלתי לזוז... זה או שהיא ממש שיכורה או שהיא באמת לסבית בסתר. היא התחילה להתפתל מעונג.
לקחתי את התיק שלי והוצאתי את הדילדו.
(אוקיי מפה תדמיינו מה קרה. סומכת עליכם)
את בסדר? שאלתי בחשש את אמילי...
כ..כן.. קצת כואב לי..
התאוששת? את כבר לא שיכורה?
נראה לי שהתעוררתי... אבל זהר.. למה עשית את זה? אני סמכתי עלייך. חשבתי שנוכל להיות חברות טובות.
אני באמת מצטערת שזה יצא עליך.. פשוט בזמן האחרון התחלתי להרגיש משיכה לבנות.. משיכה חקה. מינית. התחלתי לאונן ולראות סרטי פורנו. אני לא רציתי שזה יקרה אבל היצר חזק ממני..
יכולת להגיד משהו. לא לנצל את זה שאני שיכורה ולאנוס אותי. זה כואב לי עכשיו. את לקחת לי את הפעם הראשונה. את לקחת את הרגע האינטימי האמיתי הראשון בחיים שלי.
נו באמת אמילי. מה חשבת? שהחיים יהיו כאלו הוגנים? חשבת שיהיה לך בן זוג מדהים שמקשיב לך להכל ולא מתווכח איתך. שתתחתנו תביאו ילדים ותמותו ביחד? את יותר תמימה שחשבתי. הדרך היא הרבה יותר מסוכנת וטלולה. אם אני לא הייתי באה איתך היום גבר אחר היה חוטף אותך. אונס אותך וזורק אותך לשום מקום. את באמת תמימה. אני דווקא שמחה שקראת לי. בזכותי עכשיו את תדעי לא לצאת ככה ולהיות חשופה לכל כך הרבה סכנות. תראי בסטוץ שלנו הלילה כלקח. עכשיו אני אחזיר אותך הביתה למה אין לי כוח עכשיו שההורים שך יראו אותי וישאלו שאלות. אה ואמילי. רק תחלמי על לעמוד ביום יומיים הקרובים. לטובתך.
אני לא מאמינה שהגעתי לסיטואציה שאני יושבת באוטו באמצע שום מקום ערומה עם עוד בחורה ערומה לידי. אמילי אמרה ושמה את ראשה את הדלת.
בואי נתלבש... אמרתי לה ולקחתי את בגדיה שהיו על רצפת המכונית.
תתלבשי...
התלבשתי גם אני ויצאתי מהאוטו למקום של הנהג.
איפה הבית שלך? שאלתי.
היא נתנה לי כתובת. הזנתי אותו בג'יפיאס ונסעתי לשם.
הנסיעה עברה בשקט מביך. אמאלה אם אנחנו נהפוך חברות טובות עכשיו זה יהיה אחד הדברים המביכים ביותר.
הייתי צריכה לתפוס זונה ולא ילדה תמימה שלא מבינה כלום מהחיים שלה.
הגענו לביתה והעלתי אותה לחדרה.
תזכרי. לא לעמוד. זה ירגיש נורא.
אוקיי... אני ענתה לי ועצמה את עיניה.
יצאתי מהבית שלה והתחלתי ללכת לכיוון ביתי.
נקודת מבט אמילי:
אני נאנסתי עכשיו. מה עם גימין... איך אגיד לו דבר כ--
אה.. שכחתי. הוא לא מדבר איתי יותר. וואי האלכוהול לא עושה לי טוב. היא אמרה לי לא לקום.. אבל אני צריכה להתקלח. אני מסריחה מזיעה. ומעוד דברים שאני לא ממש יודעת איך הם הגיעו לגוף. שלי.
טוב.. אני אקשיב לה.
לילה טוב❤