פרק 25

434 37 22
                                    

נקודת מבט גונגקוק:

פקחתי את עיניי והסתכלתי סביב על כל הבלגן שנותר מהמסיבה, העטיפות הזרוקות על הרצפה ביחד עם הבלונים, הכוסות שתייה והבקבוקים הריקים, הכל מבולגן.

סובבתי את עיניי לצידי וראיתי את טאה ישן על הרצפה ונוחר בחוזקה שראשו נח על קצה הספה. בטוח יתפס לו הגב כשיקום.

רציתי לקום אליו, אבל כרגיל, אני לא יכול. עצב השתלט עליי, רציתי לקום אליו, ללטף את שיערו כשישן, לעשות לו הפתעה ולנקות את הבית ללא עזרתו, אך אני לא יכול. אני לא יכול לקום ובטח שלא לעשות דברים בעצמי.

זה שובר אותי. אני רוצה להיות עצמאי, להיות מסוגל ללכת, להיות מסוגל אפילו לעמוד בלי להשען או להעזר במישהן. למה אני לא יכול? למה זה לא מגיע לי? מה עשיתי רע שמגיע לי כזה עוול? בבקשה תגידו לי. בבקשה תגרמו לראשי להפסיק לשאול את אותן שאלות, אותן שאלות שמכניסות אותי לדיכאון.

נחירה חזקה יצאה מפיו של טאהיונג, גורמת לי לחזור למציאות ולו להחנק מעצמו ולקום במהירות, לא יכולתי שלא לצחוק ממחזה זה וצחוקי נפלט מפי בזמן שהוא הסתכל סביב ושפשף את עיניו בבלבול, עייף.

"בוקר טוב בייבי" אמר ששמע את צחוקי והסתכל עליי בחיוך, "מה מצחיק?" שאל בחיוך והתרומם על רגליו, נאנח בכאב, "לעזאזל הגב שלי" מלמל בכאב ואחז בגבו, "נחרת כל כך חזק שהערת את עצמך" אמרתי בצחוק חזק, מחייך חיוך גדול.

רק הוא יכול לגרום לי לחייך ככה, גם כשליבי חשוך וכואב, גם כשגופי מרגיש ריקני וחסר משמעות, טאה יבוא עם חיוכו ויאיר אותו. יראה לו אור ותקווה. יראה לו מטרה להשאר.

הוא ציחקק והתקדם אליי, "ישנת טוב בייבי?" שאל שליטף את פניי, גורם לצמרמורת לעבור בשורשי גופי ולי להנהנן בחיוך, "אבל היית חסר לי" אמרתי.

"סליחה בייבי, כנראה לא שמתי לב ונרדמתי על הרצפה, שתינו מלא אתמול" אמר שהרים אותי בידיו, כמו כלה וצעד למטבח. "כואב לי הראש בטירוף, אתה רוצה קפה?" שאל שכיווץ את עיניו בכאב.

"שוקו" תיקנתי אותו בחיוך והוא הוריד את עיניו אליי וחייך, מנשק לשפתיי, "שוקו" אמר לבסוף והניח אותי על האי במטבח בזמן שפתח את הארון העליון והוציא משם שתי כוסות זכוכית גדולות ואת אבקת הקפה והסוכר.

"אתה ממש לא אוהב קפה, אה בייבי?" שאל שמזג כפית אחת מכל דבר לתוך כוסו, מחזיר את הדברים למקום וממלא את הכוס במים חמים. "זה מגעיל" עשיתי קולות הקאה והוא ציחקק, מוזג חלב לכוסו.

"ילד תינוק שלי" אמר, גורם לי לחייך ולצחקק מעט, "אתמול כולם הביאו לך מתנות, אהבת אותם?" שאל שהתחיל להכין את השוקו שלי, "אני לא כל כך זוכר מה קרה אתמול, אצטרך לקרוא את הברכות שוב ולזהות מי נתן מה" אמרתי בציחקוק קטן.

someone like me|| TaekookWhere stories live. Discover now