"מה איתך..?" שאל נאמגון שישב על מיטת החולים, מול גין שישב על הכיסא הרגיל שלו. "איפה היית כל הזמן הזה..?" שאל הנשי שהתעלם מהשאלה של האחר, רוצה לדעת למה האחר התחמק ממנו במשך יומיים שלמים. הגבוה נאנח והשפיך מבט, "מה הכוונה?" שאל בניסיון להתחמק מהשאלה, מעצבן את האחר.
"הכוונה היא שאתה כבר יומיים מסנן תחרא שלי ומתחמק ממני כאילו אני מחלה" השיב הנשי בכעס, מאגרף את ידיו בעצבים, העצבים לא נבעו מכעס, הם נבעו מפגיעה. הוא ניפגע ממנו והוא התעלם ממנו במקום לדבר איתו כמו ילד בוגר. "אני מצטער.. הייתי צריך זמן לחשוב" מלמל הגבוה בשקט, "ולא יכלת לרשום לי את זה? העדפת לייבש אותי במשך יומיים שלמים ולגרום לי לשבת פה כל יום ולחכות לך?!" שאל הנשי בכעס.
הגבוה נאנח ולא השיב, לא היה לו מה. "החלטת לפחות מה אתה רוצה ביומיים האלה?" שאל הנשי ביותר רוגע, תיקווה נישמעה בקולו. הגבוה נשך את שפתו התחתונה בלחץ, "עדיין לא" השיב הגבוה בעצב, "אז למה פאקינג באת לפה?! להקפיץ לי את הלב וללכת?!" צעק הנשי בעצבים, מרגיש את ליבו נישבר.
"ג-גין, תירגע. זה לא ככה" אמר הגבוה ובמהירות קם על רגליו והחזיק בידו החמה של הנשי. "אל תיגע בי." חרק הנשי בשיניו והעיף את ידו משל האחר, "חשבתי שהשתנת, שהתבגרת. אבל טעיתי. אתה בידיוק אותו ילד קטן שמרביץ ומייבש. עכשיו תעוף מפה ואל תחזור לפה יותר. נימאס לי לחכות לך" אמר הנשי בעצבים, יודע שיתחרט על זה אחר כך.
"גין, אל תגיד-" התחיל הגבוה לומר אבל הנשי קטע אותו, "תעוף מפה!" צרח הנשי בעצבים, מחניק דמעות. "ג-גין.." מלמל הגבוה בהלם, בחיים לא ראה את האחר במצב הזה. "אל תקרא בשם שלי יותר לעולם. תעוף מפה כבר!" אמר הנשי בעצבים, שנייה מלהתפרק על הריצפה. הגבוה נשך את שפתו התחתונה, לא יודע מה לענות ורואה שהאחר לא במצב לדבר לכן מתרומם על רגליו ויוצא מהחדר.
בשנייה שדלת החדר של גין ניסגרה הוא נפל על בירכיו והתפרק לידיו, מיבב בכאב, בשיברון לב. נמאס לו לחכות, הוא רוצה מישהו שיאהב אותו, שיהיה איתו עכשיו. לא מישהו שיתן לו לחכות בידיים פתוחות ללא כל הגנה מול אלפיי רובים.
נקודת מבט נאמגון:
יצאתי מהחדר וסגרתי את החדר, נופל על רגליי ונישען עם גבי לדלת החדר. מה עשיתי..?
שמעתי את יביבותיו של גין.. הבכי שלו.. שבור.. מה אני עושה? אני באמת נותן לעצמי לאבד את המלאך שלי? אני פוגע בו? אני לא הולך לתת לזה לקרות. אני לא אאבד אותו ובטח שלא אגרום לו לבכות, לא מעצב לפחות.
קמתי על רגליי במהירות, פותח את הדלת, גורם לו להרים את פניו מתוך ידיו ברטובות מדמעותיו ולעיניו להיפער בבהלה, "נ-נאמגון" נשף בבהלה ובמהירות ניסה לנגב את הדמעות שהרטיבו את פניו.
YOU ARE READING
someone like me|| Taekook
Romansa"הוא השחקן הכי טוב שתפגוש" "הוא עושה את זה בעיניים עצומות" "אלוהים יודע איך הוא עושה את זה" "הוא נמצא בנבחרת" "הוא הקפטן" "הוא אלוף" אבל הוא נכה... • יכיל אהבה חד מינית, תגובות הומופוביות לא פה • סיפור שני. • קללות. •Vkook •Hopemin •Namjin •Boy×Boy...
