Stockholm Syndrome // Jikook (boyxboy)

פרק 8

"משטרת בוסאן, נא לפתוח את הדלת מיד" קול רם נשמע וליבי החל להאיץ. "פאק" ג'אנגקוק אמר, מוריד אותי בזהירות מברכיו ואני לבשתי במהירות את חולצתי. אז הם שמו לב שנעדרתי, ואפילו גילו את המקום. זה אמור לשמח אותי אבל אני מרגיש משותק מפחד, ובמקום לשמוח אני מתחיל לדאוג. מה אם יעצרו אותו? מה אם יחזירו אותי אל בית האומנה?

"ג'אנגקוק" נעמדתי אחריו, מחבק אותו חזק בפחד והוא חיבק אותי חזרה בעודו מלטף את פניי בעדינות. "אל תפחד," הוא לחש, טון קולו יציב אבל אני יכול להרגיש את דפיקות ליבו החזקות כנגד חזהו. "אם אתה רוצה ללכת זו הזדמנות בשבילך, הייתי מציע שתתחבא אבל אני לא רוצה לסבך אותך איתי" הוא אמר והנדתי בראשי, "אתה לא מבין שאני לא רוצה ללכת? אני רוצה להישאר כאן איתך. הם יחזירו אותי אל בית האומנה הנורא ואותך ישלחו לכלא" התבכיינתי והוא חייך "אל תדאג לי, אני מעדיף לדאוג לך כרגע" הוא אמר וכעסתי. איך הוא יכול לשים אותי לפניו בידיעה שיכנס לכלא?

"ג'ון ג'אנגקוק אלה משטרת בוסאן, תפתח מיד או שנפרוץ את הדלת" הדפיקות התחזקו ואיתן גם התסכול שלי.

"אז מה אתה רוצה לעשות?" ג'אנגקוק שאל בסבלנות, כאילו אין שוטרים שמתכננים לפרוץ לביתו בעוד כמה דקות. "א-אני לא יודע, אני רוצה להישאר אבל אם אנסה להתחבא הם.. הם יגלו ואני לא רוצה לחזור אל בית האומנה, אני רוצה להישאר כאן איתך ואני מפחד שיעצרו אותך, זה מה שיקרה ג'אנגקוק, א-אני לא רוצה שיעצרו אותך" גמגמתי והוא שלח את ידו לפנים, מנגב דמעה שלא שמתי לב שזלגה בכלל. "אל תבכה.." הוא עיקל את גבותיו והצמיד את ראשי לחזה שלו.

"זו הזדמנות אחרונה, אם לא תפתח מיד אנחנו נפרוץ. 10, 9, 8.." המשטרה החלה לספור לאחור וייבבתי חזק יותר. ג'אנגקוק נשק לראשי "תחכה במטבח ואם תרגיש שזה הזמן לצאת אז תצא, רק אל תצא בשביל להגן עליי אלא רק על עצמך" הוא הורה ואני רצתי מהסלון אל המטבח, מתחבא מאחורי האי הענק שהוצב באמצע.

"3, 2.." השוטר צעק ומיד שמעתי את ג'אנגקוק פותח את הדלת. "ג'ון ג'אנגקוק?" השוטר שאל והוא ענה בחיוב. השוטר החל לדבר עליי אבל שמעתי אותו במעומעם לכן החלטתי להתקרב מעט אל פתח המטבח, ג'אנגקוק נשמע מלא בבטחון בזמן שענה לשוטרים "היום בבוקר אפשרתי לו לעזוב". זה אומר שאני צריך להתחבא? "אם היה עוזב אז השוטרים שסיירו באזור בימים האחרונים היו מוצאים אותו" השוטר אמר בחזרה, מתקיל אותו. "הוא עזב מכניסה אחרת, יש לי כמה כניסות לבית, אולי הוא ברח לכיוון שונה" ג'אנגקוק אמר וחייכתי לעצמי. "אז לא יהיה לך אכפת אם נבדוק במצלמות שלך מאיזו דלת הוא עזב" ומיד החיוך שלי נמחק. "בשמחה" ג'אנגקוק ענה וצעדים רבים נשמעו בתוך הבית. מה הוא עושה? אין שום הוכחה במצלמות לכך שעזבתי. אולי אם אעזוב עכשיו זה יעזור? חיפשתי אחר יציאה נוספת שהיא לא הדלת הראשית, מתהלך בשקט מופתי במסדרון צר אשר הוביל אותי אל חדר כביסה ענק ובו הייתה דלת לבנה שנראתה כי הובילה אל חצר אחורית. הצצתי דרך החלון והבחנתי כי שוטרים רבים הקיפו את הבית מכל כיוון. התכופפתי בחזרה, אין לי איך לצאת עכשיו..