''טאייי!" מישהו צעק מתוך חדר השירותים, הוא תפס בזרועותיהם של דואי ודניאל ''חייבים לברוח!" הסביר בקצרה וגרר אותם למדרגות
''אני עוד אתפוס אותך!" אמר המדריך והניף את אגרופו הצבוע גועש באוויר באיום בעוד טאי מתפקע מצחוק והחבורה נעלמת במדרגות.
''אתה משוגע?" צחק רוג'ר כשהם יצאו מהבניין ''עשית את זה כשהוא עדיין בשירותים?!" טאי הרים את כתפיו ''קוּל הא?" אמר ושלח חיוך לדואי שהרגיש בחילה בגרון, כל הפוטר שלו היה מלא בגועש אדום, הוא אהב את הפוטר הזה..
''חיפשנו אותך בכל המוסד!" גער בו דניאל ''אמרת לנו לחכות בחדר מורים!" טאי הרים ידיים כמודה באשמה ''לפחות יצא לי להיתקל בך'' אמר וחייך אל דואי, דואי לא הבין את המבט על פניו ואת הציניות שלו, זה סוג אחר של ביריונות?
''הוו לא! שלא תחשוב על זה! אני יודע מה אתה חושב!" אמר רוג'ר ''כמה חבל..'' מלמל בציניות וגילגל עיניים
''דואי, כמו שכנראה הבנת, המניאק הזה הוא טאי'' אמר דניאל ודואי פער עיניים 'הם חברים? למה הם מדברים ככה?' חשב בליבו, הוא שילב ידיים ושרט את זרועו מתחת לשרוול בכדי להפיג את המתח
''עד שמצאנו אותך כבר עומד להתחיל השיעור!" התבכיין רוג'ר והרביץ לכתפו ''אתה כזה מרושעעע..'' טאי נאנח ופנה לדניאל ''תזכיר לי למה אנחנו מסתובבים עם ילד בן 15?" דניאל משך בכתפיו ''אז מה! גם דואי בן 15! '' טאי סרק את דואי בעיניו ''מה?.. רק 15? נו טוב, זה לא נורא..'' מלמל ''אתה מסתובב עם מישהו שקטן ממך בשנה אחת והוא מתחיל להביא לך תינוקות..'' גלגל עיניים ''טוב צריך לחזור לכיתה..'' מלמל דואי שרק עכשיו העז להוציא משהו מפיו ונכנס לבניין ''רגע חכה!" עצר אותו טאי והוא עצר במקום ''אתה צריך להחליף בגדים או שיחשדו בך.'' אמר דניאל ודואי חזר החוצה, מסתתר מאחורי רוג'ר 'למה הכנסתי את עצמי?' חשב לעצמו ''יש לך חולצה מתחת?'' שאל רוג'ר ודואי הנהן ''אז תזרוק את הפוטר, שלא יראו את הגועש..'' דואי נבהל ''א-אממ, א-אני מעדיף שלא..'' מלמל בפאניקה, אסור להם לראות את הצלקות, לא הישנות, לא החדשות, ולא השריטות שצבר היום ''נו באמת, תביא את זה רגע, אני אשמור לך לסוף היום אם תרצה..'' הושיט טאי את ידו ודואי התכווץ במקום. דניאל כיחכח בגרונו ''אנחנו כיתה 2 אם שכחתם.'' אמר לרוג'ר וטאי, כיתה 2. כיתה של טיפול בבעיה, ופגיעה עצמית.
טאי הביט לאדמה ברוגז, לא מרוצה מהאיזכור על מספרים של כיתות ''בולשיט, תלבש אותה הפוך.''אמר באדישות, אך הבין במה מדובר.
דואי בלית ברירה פשט את הפוטר והפך אותו בצורה שיסתיר את הצלקות הרבות, הוא לבש אותו במהירות
''אז נתראה הפסקה הבאה?'' שאל רוג'ר את טאי ''לא.. קבעתי לעשות משהו'' אמר ''מחר תבואו לחדר מורים.'' קבע טאי, דניאל הרים גבה ''ואתה תהיה שם הפעם?'' שאל, הבוגר בחבורה חייך אל דואי ''אם הוא יבוא, אז בטוח.'' רוג'ר השעין את ידו על כף ידו בתסכול ''ווטאבר'' דניאל מלמל ''בוא דואי, שלא נאחר.'' הודיע ושני הנערים נכנסו לבניין.
YOU ARE READING
breathing
Teen Fictionboy×boy אני לא הכי טובה בתקצירים, אבל הנה זה בא: דואי הוא נער שמח ואנרגטי שתמיד מנסה להיות חיובי-- או ככה נראית המסכה שלו לפחות. האמת היא שדואי הוא נער דיכאוני ואובדני שסובל מבריונות קשה מזה כמעט 4 שנים, והיחידים שמודעים לזה הם הוא, והוא. יום אחד דו...