נצרי הגיבורים

הסקת מסקנות

חשוב:‼️היי, בפרק של היום (בעיקר בסוף) יהיה איזכור של אונס, לכן מי שחושב שזה יוכל לעשות לו טריגר, ממליצה לא לקרוא, הפרקים הבאים כנראה יכילו גם הם נושאים רגישים.‼️

נקודת מבט מייק:

פקחתי את העיניים שלי.

מהחלון של חדרי נכנס אור שמש מחמם של בוקר.
כמה זמן ישנתי? הדבר האחרון שאני זוכר זה את אבא שלי, וויל, מבטיח לי שהכל יהיה בסדר ומרפא אותי.

הרגשתי טוב.
יצאתי מהחדר לכיוון הסלון, השעון הראה שהשעה היא כמעט 10 בבוקר.

"אבא?"
ראיתי את וויל שוכב עם שמיכה בספה, ספק ישן ספק ער.

"מייק? זה אתה?" הוא התרומם ושפשף את עיניו

חייכתי אליו והתקרבתי לחיבוק

"אוי אני כל כך שמח שאתה בסדר" אבא שלי אמר והצמיד אותי אליו

"קאי בסדר? ריפאתי אותו?" שאלתי ונזכרתי שהתחלתי להרגיש לא טוב מיד אחרי שריפאתי את קאי. ריפאתי את קאי?

"כן הוא בסדר. ריפאת אותו" אבא שלי אמר "אבל התשת את עצמך יותר מידי, כמעט הרגת את עצמך גאון״
אבא שלי התסכל עליי, דואג.
״סליחה.." היה כל מה שחשבתי לומר באותם רגעים.
הוא נאנח ״זה בסדר מייק. אבל אם אתה רוצה להיות מרפא.. נצטרך לעבוד על זה" הוא צחק
צחקתי איתו.

"איפה כולם? איפה אבא?" שאלתי

החיוך של אבא שלי קצת ירד מהפנים "כולם בבית ספר, הורים בעבודה.. אבא.. אבא שלך עושה קניות" הוא נשמע מוטרד

"קרה משהו..?" שאלתי בהיסוס

"אבא כועס עליי" הוא ענה לי בשקט

"מה? למה? זה בגללי?" הרגשתי קצת אשם.. בטח הפלתי על ניקו הרבה באותו היום.. אני לא הייתי רוצה להיות הסיבה שהוא יכעס על וויל

"לא.. זה.. זה כי התעכבתי קצת בדרך ו.. עזוב" הוא אמר "שב" הוא הקפיץ אותי על הברך שלו וכיסה את שנינו בשמיכה.

"רוצה לראות ת'ור רגנארוק?" הוא שאל
לזה לא יכולתי לסרב "אמ. כן. ברור."

בדיוק בקטע שסטן לי גוזר לת'ור את השיער אבא ניקו נכנס הביתה.

"אבאאא" קמתי מהספה ורצתי אליו בחיבוק

"הי" הוא חייך וחיבק אותי חזרה "היפיפיה הנרדמת התעוררה" הוא צחק

"אתה באמת צריך לעבוד על הבדיחות דיסני שלך" אמרתי

אבא ניקו הסתכל במבט חטוף אל וויל שהסתכל למטה מיד. אז הוא באמת כועס הא?