היי בנות:)
אני מעלה את הפרק היום ולא ביום ראשון משום שיש לי מלא מבחנים שאני צריכה ללמוד אליהם.
אז החלטתי לעלות היום
קריאה מהנה מקווה שתאהבו:)
שבת שלום❤️
תגיבו ותנו לייק ;)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גופי קפא.
הרמתי את מבטי, מביטה בקול המחוספס שהציע זאת.
הארי.
הוא עמד מספר סנטימטרים ממני וסיגריה מוחזקת בין אצבעותיו.
״ל-לא תודה״
חזרתי להביט על נעלי שמשום מה נראו לי מאוד מעניינות.
גל של קור פגע בגופי וגרם לצמרמורת חזקה לעבור בגבי. שפתי החלו לרעוד וידעתי שאם אני לא אכנס עכשיו אני אחטוף צינון.
ישרתי את גופי מיישרת את בגדי ומתחילה להתקדם מספר צעדים לכיוון הכניסה למוסד, ״לאן?״ קולו המחוספס של הארי עצר מעודי מתקדמת, ״לבפנים, מתחיל להתקרר״ אמרתי כשידי מצביעה על המבנה.
המשכתי להתקדם מותירה את הארי לבדו נשען על הסורגים.
שכבתי בחדרי מביטה על התקרה הלבנה, מחשבותי נדדו אל העבר.
׳את תלכי ותשיגי לי עכשיו כסף ואני אתן לך ללון פה, עכשיו תזיזי את התחת היפה שלך לשם ותביאי לי את הכסף׳, מייק איים עלי, כולם פחדו ממנו, הוא היה מוצא אנשים מהרחוב גורם להם לפרוץ למקומות ולהביא לו כסף, ובתמורה הוא היה נותן לנו לישון אצלו.
לפעמים היינו יושנים במיטה אחת שלושה אנשים, שניים בצד אחד והשלישי יושן בצד ההפוך, לא יכולנו להתלונן משום שהמזרונים היו נוחים.
ואם היינו בורחים עם הכסף הוא היה שולח אנשים למצוא אותנו ולהרוג אותנו. כולם פחדו ונאלצו להביא לו את הכסף.
בגללו נתפסתי, הוא שלח אותי ללכת לפרוץ לבית הכי עשיר שהיה שם. איך לא חשבתי על זה שיכול להיות אבטחה?.
צעקות חזקות נשמעות מחוץ לחדרי.
הצעקות לא פסקו. אולי סתם ריב בין האנשים.
הצעקות נשמעו עוד פעם אך הפעם נשמעו צעקות של לפחות מאה אנשים.
פתחתי את דלת חדרי ורואה רק שחור בעיני.
עשן ריחף באוויר.
עשן שחור.
עשן של שריפה.
הצעקות הדהדו מבין אוזני.
אוי שיט
אני כלואה פה.
YOU ARE READING
He doesn't know me
Fanfictionאידן טיילר לא ציפתה לזה, היא לא ציפתה שמרגע אחד היא תמצא את עצמה מבלה את שארית חייה במוסד לעבריינים צעירים. היא לא דמיינה שהיא תתאהב באותו בחור, היא לא דמיינה שאי פעם מישהו ירצה לדעת עליה כל כך. היא לא דמיינה שהם יצטרכו להתחבאות מהסכנה. היא לא דמיי...
