*שבוע קודם לכן, על החוף*
פרסי התקדם לעבר אנבת׳ היושבת על החוף בהיסוס. על מה היא רוצה לדבר איתו? זה לא מתאים לה להעביר פתקים בצורה הזו.
הוא התיישב לצידה על החוף, ולפני שיכל לפתוח את פיו אנבת׳ לחשה לו בשקט ״אל תדבר, אל תסתכל מסביב, רק תקשיב.״
פרסי הרים גבה, אבל שתק.
״יש מאחורינו שיח.״ הסבירה אנבת׳ ״שמעתי את הקול של ליאו משם ואני מניחה שהוא לא דיבר לעצמו, אז אני מניחה שיש איתו עוד כמה אנשים. הם רוצים לצותת לשיחה שלנו. אז תדבר בשקט.״
״אני אדבר? את זו שקראת לי לכאן.״ אמר פרסי באותו קול שקט.
״אני? אני לא- הו, הבנתי.״ אנבת׳ חייכה לעצמה.
״רוצה לשתף עם הכיתה?״ הציע פרסי, אנבת׳ גיחכה כתגובה לחוסר ההבנה שלו. הוא כל כך אטום לפעמים.
״הפלרטוטים של ליאו, עכשיו זה, הם מנסים שנהיה ביחד. הם כאן כדי לראות דייט. הם אלו שנתנו לנו את הפתקים.״ אמרה אנבת׳ בפשטות.
״אז בואי נשחק איתם קצת.״ חייך פרסי.
״על מה חשבת?״ סקרנות התגנבה לקולה.
פרסי חייך את חיוך עושה הצרות המפורסם שלו, ואנבת׳ הבינה בליבה שזה עומד להיות טוב. ״אנחנו עומדים לריב, ממש לריב. והם ישמעו הכל.״
״אוקיי, שתקת מספיק״ אמרה אנבת׳, בקול מספיק כדי שהאחרים ישמעו ״על מה רצית לדבר?״
.
*בחזרה להווה*
כשהשניים נרגעו מהצחוק שלהם, הם התיישרו ונשמו עמוק, עדיין מושפעים מהתקף הצחוק הקודם. ״אנחנו יודעים שהייתם שם.״ אמר פרסי, מתנשף ומנגב את דמעות הצחוק מעיניו ״עבדנו עליכם, זה ילמד אתכם לא להתערב בחיים הפרטיים של אנשים.״
״אני חייבת להודות מוח אצה״ התנשפה אנבת׳ ״אתה שחקן טוב יותר משחשבתי.״
״הסטירה הייתה הכרחית?״ הוא שאל כבדרך אגב.
״לסיטואציה הספיציפית הזו? לא. אבל אולי זה סידר שם משהו למעלה.״ היא חייכה.
״רגע! וואו! תעצרו שניה!״ ליאו עשה תנועת פסק זמן בידיו ״אתם רוצים להגיד לי שזה היה הצגה? הכל? אין מצב.״
אנבת׳ חייכה והלכה לכיוונו של פרסי, עומדת לצידו ומשלבת ידיים בעוד פרסי שם את ידו על כתפה ״כן, ואלדס, זו הייתה הצגה.״
פייפר הביטה בשניים בהלם מהול בהקלה ״שבוע שאתם רק מקללים אחד את השני! ועכשיו אתם אומרים לי שעבדתם עלינו?! אתם אפילו לא נראים מובכים מהסיטואציה!״
פרסי העיף מבט באנבת׳ שלצידו ״שנספר להם?״
״למה לא? רק יהיה יותר מצחיק.״ היא חייכה. ״אנחנו לא מובכים מזה שניסיתם להכריח אותנו להיות זוג, כי אנחנו כבר זוג. חיכינו לזמן המתאים לספר לכם.״ היא אמרה בפשטות.
וזה הרגע, שכל חדר האוכל הפך לדממה מוחלטת, ולסתות נשמטו על הרצפה.
ג׳ייסון התאושש ראשון מההלם ״אתם מה!?״
״תראה ג׳ייסון״ פרסי הניח יד על כתף חברו ״כששני אנשים מחבבים אחד את השני הם מתחילים לצאת למשהו שנקרא ׳דייטים׳ ואז הם נקראים ׳זוג׳-״
״הבנו למה התכוונתם!״ אמרה פייפר בשוק ״אתם- לא. אין מצב. אתם עובדים עלינו שוב. ליאו?״
״הו לא״ אמר ליאו בביטול ״אתם לא תעבדו עלינו שוב אוקיי? אין שום מצב בעולם שאני נופל ל-בשם תחתוניו הכחולים של פוסידון מה לעז-״
ליאו ושאר החברים פערו את עינייהם כשאנבת׳ פשוט גלגלה את עיניה ומשכה את חזית חולצתו של פרסי אליה, מצמידה את שפתיהם בנשיקה הרבה יותר מדי ארוכה לטעם כל מי שאינו בן אפרודיטה. פרסי חייך לתוך הנשיקה ונמס לשפתיה של החברה שלו, ובעוד השניים מתמזמזים למשך מה שנדמה כשעות, המחנה התעורר מההלם והתחיל להריע במחיאות כפיים, תשואות, שריקות וצעקות של ״הגיע הפ**ינג זמן!!!״
ובאשר לחבורה? גם הם הצטרפו למחיאות הכפיים, רק ששלהם היו איטיות ועדיין המומות מהמתרחש.
״אוי לכו תמצאו חדר!״ עיקם ליאו את פרצופו ״עכשיו אני רשמית הרווק היחיד בחבורה הזו.״
פרסי ואנבת׳ סוף סוף התנתקו וחייכו לסובבים אותם. ״סוף סוף״ נאנח פרסי ונשך את שפתו קלות ״כבר שבוע שאני מחכה לעשות את זה שוב.״
אנבת׳ רק גלגלה עיניים וצחקה בעוד השניים מורמים בידי כל המחנה בשניות, ומתחילים לנוע אל עבר גוף מים מאוד מוכר.
ו... נו טוב. אתם כבר יודעים את הסוף של הסיפור.
הרי אתם לא תשכחו כל כך מהר את הנשיקה התת מימית הטובה ביותר בכל הזמנים.
אז זה היה הפאנפיק הקצר!! מקווה שנהניתם! ומצטערת שהייתם צריכים לחכות לסוף כל כך הרבה זמן... אופס.
YOU ARE READING
Happilly Ever After... Or Not.
Fanficספר הוואנשוטים שלי🖤🖤 מקום ראשון בפרסי ג'קסון🏅 מקום ראשון בגיבורי האולימפוס🏅
