The Band | ❥ bookishcupid

1

היי לכולם!! אז אני נורא נורא מתרגשת להציג בפניכם את הסיפור הראשון שלי.
‏‎לפני שאתם מתחילים, חשוב לי לציין שאני מצטערת אם הכתיבה תהיה טיפהל׳ה מרושלת בהתחלה - אני מאמינה שהיא תשתפר ככל שהסיפור יתקדם.
מבקשת שאל תשפטו את הסיפור על סמך הפרקים הראשונים, מתכננת לכם המון טוויסטים ופרטים חדשים על העלילה שיתגלו בהמשך :))
‏‎מאוד מקווה שתהנו! 3>
————————————

״תזכירי לי למה אני מסכימה לבוא איתך להופעה המטופשת הזאת?״ אמרתי בסרקסטיות כשאני יושבת על הכיסא הלבן כשלג מול שידת האיפור שבחדרי וּמסרקת את שיערי השטני והארוך מול המראה.

״כי את החברה הכי טובה שלי ואת יודעת שחשוב לי שתהיי שם איתי. חוץ מזה, את הרי יודעת שאני מתה לפגוש אותם״ ענתה ברוק כשחיוך גדול מתפרש על פניה בן רגע, היא לקחה את מברשת השיער שבידי והחלה לסרק את שיערי בתנועות פחות מרושלות משלי.

אני אפילו לא רוצה ללכת להופעה ההיא,
הייתי מעדיפה לשבת בבית ולקרוא מתחת לשמיכה. הדבר האחרון שאני רוצה לעשות עכשיו הוא ללכת להופעת רוק ולהסתכל על כל בנות ה-12 שבקהל עושות צחוק מעצמן כשהן צועקות לאדם שהן לא מכירות ש-׳יעשה להן ילד׳ ממש בתוך האוזן שלי עד שהנשמה שלי מאיימת לצאת.
מקומות ציבוריים וצפופים כאלו שאין בהם אפילו מרחב לנשימה מרוב מאות האנשים שמגיעים לשם ודוחפים אותך מכל פינה שנראה שהם מוכנים להרוג רק בשביל התמונה המסכנה עם אותו האדם שבאו למענו לא מחממים לי את הלב במיוחד.

אני פשוט לא מבינה את זה, אני לא מצליחה להבין את זה ואני מניחה שאני גם לא עומדת להבין.

״אני פשוט לא מבינה למה את לא יכולה ללכת לבד או משהו״ יישרתי את מבטי אל תוך עיניה דרך המראה בזמן שהמשיכה לסרק את שיערי בתנועות ישרות ואחידות.

״קדימה, קאס, חשוב לי שתהיי איתי בהופעה הזאת.
הבטחת לי, זוכרת?״

איך אפשר לשכוח.
לפני שלושה חודשים, פלוס-מינוס, הבטחתי לה שאבוא איתה - לא באמת התכוונתי לזה, פשוט רציתי שתרד מהגב שלי.
אבל היא כבר קפצה על ההזדמנות וקנתה כרטיסים לשורה הראשונה ביום שלמחרת.
אני בכל זאת באה איתה כי חשוב לי שהיא תהנה, ולמרות שאני שונה ממנה בהרבה מובנים, היא בכל זאת החברה הכי טובה שלי והיא חשובה לי לא פחות משאני חשובה לה.
אני פשוט רוצה לשמח אותה.

ענדתי את עגילי החישוק הכסופים שלי ומרחתי גלוס על שפתיי, לא ניסיתי להשקיע הרבה במראה שלי, גם לא הייתה לי כוונה.
לינדזי סיימה לסרק את שיערי, לא חלפו יותר מכמה שניות ומיד אספתי אותו לקוקו מרושל והיא גלגלה את עיניה כתגובה.

קמתי מהכיסא, לאחר שסידרתי במגירה את כל מוצרי האיפור שהשתמשנו בהם - טוב, יותר נכון ברוק השתמשה בהם.
בחנתי את הופעתי במראה הארוכה יותר שתלויה על דלת החדר שלי, הייתי לבושה בגופייה פשוטה ושחורה שלא חושפת יותר מדי מלבד זרועותיי וג׳ינס כחול עמוק שכמעט ונוטה לאפור - פשוט מדי לעומת ברוק שהייתה מטופחת מכף רגל ועד ראש.
היא לבשה שמלה אדומה וקצרצרה שכמעט ומגיעה לאזור הברכיים, שיערה היה פזור וכל זווית מפניה הייתה מכוסה באיפור.
היא נעלה נעלי עקב מגונדרות שנראו די גבוהות עבורה, אין לי מושג איך היא מצליחה ללכת בהן.