זאין וליאם ישבו בבית של זאין. אלינור ישנה בחדרה ולא שמעה כלום מהשיחה.
״מה אתה בכלל מוצא בה״ ליאם שאל אותי. אחרי שנשאתי אותה אל חדרה.
״היא מוזרה במובן טוב היא שונאת את עצמה אך גם אוהבת את עצמה. היא עושה דברים משוגעים לא הולכת עם מה שכולם עושים. היא לפעמים יכולה ליהיות אנוכית אבל היא עדיין מתוקה...״
״מה כבר אתה יודע עליה?״ ליאם אמר וגיחך בשקט.
״הו ליאם. שאלה גרועה. השאלה היא מה אני ל-א יודע עליה. אני מכיר אותה. לעומק.״
אלינור קמה בשקט ממיטתה שבחדר. ושמעה רעשים מהקומה התחתונה והקשיבה לשיחה
״היא מוזרה בקטע טוב..
היא מעדיפה מוזיקה על פני הכל.
שונאת את עצמה ואוהבת את עצמה
היא עושה דברים מוזרים מטורפים ומשוגעים.
לא צפויה. ולעולם לא הולכת עם הזרם
לא רוצה חבר מעדיפה חבר בלי מחוייבות
פלרטטנית
אוהבת לחרמן בנים אקראיים ואז להתנתק.
אוהבת ליהיות בחברת בנים
יודעת לנתח אנשים ממבט ראשון ולדעת על האופי שלהם
היא דיי אנוכית ביומיום
אבל אם צריך הוא תקפוץ על פצצה כדי להציל לפחות כמה אנשים ותקריב את עצמה
היא לא מראה רגשות
מתייחסת לכולם שווה בשווה בלי אכפתיות לגבי הגיל.
שופטת לפי רושם ראשוני
אמיתית ובחיים לא תיהיה צבועה
שונאת לשקר ושונאת לקחת כדורים
שונאת ספורט
שונאת שיש בן אדם שהיא אוהבת שסובל ולא יכולה לעזור לו
אוהבת אלימות ודם
אוהבת לריב עם אנשים אקראיים
שונאת דברים נשיים מידי
אוהבת להתלכלך
מבולגנת
אופה כשהיא עצובה או כועסת
שונאת לאבד שליטה.
היא בן אדם מאוד אמפתי
תעשה הכל כדי להגן על מי שהיא אוהבת
וקיצונית מאוד
חושבת תמיד מחוץ לקופסא
שונאת מסגרת
אוהבת בלאגן ורוק
היא ממש ממש אנרגטית וקופצנית.
היא אוהבת להנהיג זה תכונה שלה מלידה.
שונאת לרקוד
שגרה זה אחד הדברים שהיא מתעבת״
אלינור התקדמה בשקט לראש גרם המדרגות.
ליאם החל לצחוק ושתק כשראה אותה.
״מאיפה אתה יודע את כל זה עליי?״ היא לחשה והשפילה מבט.
״זה...אלינור. אנחנו מכירים ממזמן. באמת חשבת שאני נטשתי אותך?! כל הזמן הזה הייתי לצידך וחקרתי ובדקתי שאת בסדר."
״אני עדיין שונאת אותך. נטשת אותי כשהייתי צריכה אותך יותר מתמיד!!מי עזר לי??! אף אחד!!!רק אני הייתי שם כדי לטפל בעצמי!! אתה נטשת אותי בסוף ההרס. כשראית שג׳יימס נפגע!!ומת!! וידעת שזה פגע בי. אבל חייכת חיוך מרושע והלכת!! שלא תעיז לדבר איתי שוב!!!״ היא צעקה והתחילה לבכות. ורצה לחדרה.
״וואיי זאין. זאתי ממש דרמה קווין״ ליאם ליגלג.
״ליאם. לך אין זכות דיבור בכלל. יש לך מזל שהיא לא זוכרת אותך בכלל... אם כן. כבר היית מת.״
זאין הסתכל עליו במבט כועס. ורץ אחרי אלינור.
YOU ARE READING
Small misery
Poesíaהיא רצה ורצה. לא עינין אותה מכלום. מטרתה העיקרית היתה לברוח. לברוח מהכל. כאב חד פילח את צד גופה זה כל כך כאב. הוא ראה את הסבל שלה. לפעמים לא צריך להסתכל או לדבר כדי להבין כאב. ״אלינור עצרי עכשיו!!!!!!״ הוא צרח היא הסתובבה לשנייה והביטה בעיניים הח...
