××××נ.מ ג'יימי××××
ההסעה שלי הגיעה די מהר
התיישבתי במכונית ונסענו ישירות ולשדה שבו נפלו שני המזלטים כדי לחפש רמזים על הרוצחים
מה אנחנו ננסי דרו?
בקיצור הגענו לשם ואני הלכתי לקחת את העגיל שלי
הוצאתי את העגיל שלי מהפצצה והחזרתי אותו למקומו
התיישבתי בצד ועצמתי את עיניי
ניסיתי לסובב את הקרסול וכאבים חדים עצרו אותי
"נקעת אותו" קולו של גון נשמע
"ומאיפה קטני יודע?" צחקקתי "אתה מתאבק לא רופא"
"בדיוק אני מתאבק" הוא חייך "אתה יודע כמה פצעים חבשתי לעצמי?"
"אני מניח שהרבה?" צחקקתי
הוא קם וחזר אחרי כמה שניות עם תחבושת בידו
הוא חבש את קרסול שלי וחיזק את התחבושות
"איפה עוד כואב?" הוא הסתכל על פניי
"היד" הרמתי את ידי והושטתי אותה אליו
הוא בחן אותה ולחץ על כמה מקומות בה
"מה הדוקטור אומר?" צחקקתי "אני יכול לירות?"
"כן" הוא צחק "זה סתם יותר מידי לחץ על היד, נפלת עליה נכון?"
הנהנתי וצחקקתי כשחשבתי על הקפיצה המדהימה שלי
"זה יכאב קצת ויעבור" הוא עזב את ידי והתחיל להסביר אבל קטעתי אותו
"מפה אני כבר יודע לא להפעיל לחץ או ליפול שוב על היד, לנסות כמה שפחות להזיז אותה" צחקקתי כשחשבתי על למה אני יודע את זה
ראיתי את מבטו של גון
"במילה אחת מייקל בארבע הממש לא מיני מייקל" משכתי בכתפיי "אתה יודע קטני לא תופס טוב צריכים משהו אחר"
"מה דעתך על גון?" הוא נאנח
"יש לי אחד מעולה!" אמרתי בהתרגשות "פיצקי!"
"לא" גון קבע
"כן!" צחקתי "אין פיצקי יושב מושלם!"
"היי תראו את זה!" הולי צעקה לנו
גון עזר לי לקום והלכנו אלייה
YOU ARE READING
כשאחזור אלייך...
Romance××××גמור×××× ספר שני בסדרה "נקמה של בייבי" אחרי כל התלאות שג'יימי עבר הוא ומייקל סוף סוף ביחד רק שלא הוא נתפס ונכלא בבית הכלא הוא מוחזק כאסיר המסוכן ביותר ובוא הוא מועבר עינויים יום יום ואז זה קרה חבורת רוצחים יצאו לסיבובים והרשויות באו עם רעיון גא...
