war school

מגיעים לבית ספר החדש

"וואו זה ענק!" אליוט אמר בזמן שעמדנו בכניסה לבית ספר החדש.
"תיכון לנערים ונערות אלייאן"
הנהנתי בלי קול בזמן שניסיתי לעכל את הגודל של המקום.
הבית ספר היה בגודל של קניון היה לו לפחות ארבעה קומות, בקומה הראשונה היה הלובי השנייה החדר אוכל בשלישית הכיתות וברביעית אולם הספורט.
בית הספר היה מוקף במדשאה ענקית וליד המבנה הראשי היה עוד שני מבנים.
אלו היו המעונות אחד לבנים ואחד לבנות.
המבנים היו גדולים בגודל של בית קרקע והם היו מרובעים ובעלי כניסה גבוהה.

" יו קייל " אליוט קרא לעברי. התעוררתי מהמחשבות ששקעתי בהם ו הסתובבתי לעברו.
" כן?" קראתי. "בוא נכנס אני מת לראות את החדרים שלנו" אליוט אמר בקול מתרגש ונכנס ללובי ואני מיד אחריו.

הלובי היה ענק! היה לו ריח של וורדים וכל הרצפה הייתה עשויה פרקט חום.
היו שם כיסאות עם כריות ושולחן באמצע עם כל מיני מגזינים.  היה שם תמי ארבע עם כוסות  וגם אפשרות להכין קפה ותה.

אני ואליוט התקדמנו אל עבר המזכירה.
היא הייתה מזכירה חייכנית עם שיער בלונדיני שאסוף בגולגול מתוח ונראה שנשפך לה יותר מידי איפור למברשת.
"במה אוכל לעזור?" היא ענתה בקול ילדותי.
"אני קייל וזה-" נעצרתי לרגע. "אליוט?" אליוט לא היה לידי חיפשתי אותו בעיניי וראיתי או מרותק ליד המכשיר של התמיכה ארבע.
חייכתי לעצמי.
אני אומנם חי ברחובות שלוש שנים אבל קייל חי כבר שמונה שנים. אני מניח שלא יצא לו לראות תמי ארבע בחיים שלו.
"אליוט" קראתי אליו.
אליוט הסתובב לעברי והתקדם.
"וזה אליוט" פניתי חזרה למזכירה. "אנחנו חדשים פה ורציתי לדעת איפה החדרים שלנו"
המזכירה הסתכלה עלינו בחיוך שהתחיל קצת לעצבן אותי. "יש לכם את ההזמנות?" הנהנתי והבאתי לה את ההזמנה שהמנהל המסתורי הביא לנו וכך גם אליוט עשה.

המזכירה בדקה אותם והנהנה. "אתם חדר 20" היא הביאה לנו שני מפתחות שהיה עליהם המספר 20. "תודה" אמרתי ונטלתי את המפתחות מימנה. הגשתי אחד מהם לאליוט. "אל תאבד אותם" אמרתי לו בהקנטה. "כן כן הכל טוב הם בטוחים" קייל חייך בגאווה.
שנינו יצאנו מהלובי אל עבר החדר שלנו.

חדר מספר 20.